דקר את אשתו למוות, הוציא את גופתה לחדר מדרגות ואז "עזר" בהחייאה

פרקליטות מחוז חיפה הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד עלי מסוודא (28), בגין רצח אשתו, יונית מסוודא ז"ל, בכוונה בנסיבות מחמירות. לפי כתב האישום, מסוודא דקר את אשתו למוות בדירתם בחיפה בזמן שבנם התינוק שהה בדירה, ולאחר מכן שטף את הדם מגופה במקלחת, בניסיון לטשטש את הראיות.

מכתב האישום, שהגישה עו"ד מירב בר, עולה כי בתקופה שקדמה לרצח היו היחסים בין בני הזוג מעורערים, בין היתר בגלל מערכת היחסים העכורה בין המנוחה למשפחת מסוודא. אחרי לידת בנם החל הנאשם לחשוד שאשתו בוגדת בו ומתכננת לעזוב אותו.

בלילה שבין 24 ל-25 בספטמבר תקף מסוודא את אשתו, לקח סכין מהמטבח ונעץ אותה בעוצמה בצווארה, לאחר שגיבש החלטה להמית אותה. הדקירה פגעה בקנה הנשימה ובכלי דם בצווארה, והיא החלה לדמם באופן מסיבי. לאחר מכן, כך נטען, לקח מסוודא את המנוחה לחדר המקלחת ושטף את הדם מגופה וגם מגופו. אחר כך נשא אותה אל מחוץ לדירה והתקשר למשטרה. השוטרים שהגיעו מצאו אותה בחדר המדרגות ללא דופק והחלו בפעולות החייאה, והיא פונתה לרמב"ם, שם נקבע מותה.

חשף הכל בפני המדובב

"הרצח היה מתוכנן", כך סיפר מסוודא, למדובב משטרתי במהלך מעצרו. הוא הודה בפניו כי דקר את אשתו בסכין, קילח אותה לאחר מכן והתקשר למשטרה ואף דפק על דלתות השכנים כדי ליצור מצג שלפיו ניסה להציל את חייה. אלא שבחקירותיו במשטרה הציג גרסה שונה לחלוטין, שלפיה אשתו היא שאחזה בסכין ודקרה את עצמה.

הוא טען עוד שאשתו בגדה בו, שיקרה לו, העבירה כספים מחשבונם המשותף ותכננה לקחת את בנם, אלא שבחקירות המשטרה מסר גרסה אחרת. לטענתו, אשתו השתוללה בדירה כשהיא אוחזת בסכין ואף הצמידה את להב הסכין לצווארה. הוא טען כי ביקשה ממנו להרוג אותה, איימה להרוג אותו ואף פצעה אותו באמצעות הסכין, ולכן נאלץ להגן על עצמו.

לדבריו, היא אף איימה על בנם התינוק באמצעות הסכין, והוא ניסה להרחיק אותה ממנה. בהמשך החקירה טען כי אשתו מעדה בזמן שאחזה בסכין, ולאחר מכן התרוממה כשהיא דקורה ומדממת. אלא שגם בגרסה זו התגלו סתירות. בחלק מחקירותיו סיפר כי ראה את הסכין נעוצה בצווארה וכי היא הוציאה אותה בעצמה, ואילו בחקירות אחרות שלל את הדברים.

גם כאשר נשאל על המים שנמצאו בזירה, מסר גרסאות שונות. בתחילה טען כי אשתו פתחה את ברז המקלחת לאחר שנדקרה, ובהמשך טען כי המים כבר זרמו קודם לכן וכך באה במגע איתם. זאת, בניגוד לדברים שמסר למדובב, שלפיהם הוא עצמו קילח אותה לאחר הדקירה.

במהלך החקירות טען מסוודא כי מערכת היחסים בינו לבין אשתו הייתה רעילה, וכי היא בגדה בו ותכננה להיות עם גבר אחר. הוא אף טען כי טיפלה באופן לקוי בתינוק, הייתה אלימה כלפיו, רצתה להתאבד וניסתה לפגוע בעצמה בעבר. כאשר החוקרים עימתו אותו עם הדברים המפלילים שמסר למדובב, טען תחילה כי אינו מזהה אותו, ובהמשך טען כי המדובב אמר לו "לעשות פוזות". בחקירתו האחרונה סירב לשתף פעולה ולהשיב לשאלות החוקרים.

הממצאים שאספו החוקרים בזירה העלו שאלות נוספות בנוגע לגרסתו. על פי דוחות השוטרים ומצלמות הגוף שלהם, גופת האישה הייתה נקייה מדם, וגם בעלה נראה נקי ורטוב. זאת אף שרצפת הדירה הייתה מגואלת בדם רב, חלקים מהמיטה היו ספוגים בדם ועל הקירות נמצאו התזות דם רבות, לרבות בחדר המקלחת. בנם התינוק של בני הזוג תועד כשהוא ישן במיטתו, שעליה נמצאו גם התזות מדמה של אמו.

השוטרים ואנשי מד"א שהגיעו לזירה שמעו מהנאשם כי אשתו דקרה את עצמה לאחר שהשניים רבו. עוד עלה מתיעוד מצלמות הגוף כי הנאשם, שהיה עם אשתו בחדר המדרגות, לא פתח את דלת הכניסה לבניין, ורק שכנה שהבחינה במתרחש פתחה לשוטרים את הדלת.

מחוות הדעת הראשונית של המכון לרפואה משפטית עלה כי האישה מתה כתוצאה מאיבוד דם בשילוב שאיפת דם לדרכי הנשימה, בעקבות דקירה בצוואר שפגעה בקנה הנשימה, בכלי דם ובחוליה צווארית בעמוד השדרה. המומחים ציינו כי עומק הפציעה והנזק שנגרם לחוליה אינם אופייניים לפגיעה עצמית. בנוסף נמצאו בגופתה חבלות טריות מרובות, שגם מאפייניהן אינם מתאימים לפגיעה עצמית.

במסגרת החקירה נגבו גם עדויות מחברותיה של המנוחה, שסיפרו כי מאז לידת בנם נהג הנאשם להאשים את אשתו בבגידה ולבדוק את הטלפון הנייד שלה. אחת מחברותיה סיפרה כי כשבוע לפני הרצח נפגשה עם בני הזוג באילת, אז סיפרה לה המנוחה שבעלה הכה אותה ושבר את הטלפון שלה משום שחשד שהיא מתכתבת עם אדם אחר. חברה נוספת סיפרה כי ב-11 בספטמבר התקשרה אליה המנוחה כשהיא בוכה וסיפרה שבעלה בדק את הטלפון שלה והכה אותה במצח באמצעותו, משום שחשד שהיא בוגדת בו עם שכן.

מלבד רצח בכוונה בנסיבות מחמירות, מיוחסת למסוודא גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים כתבה הפרקליטות: "הנאשם פעל בקור רוח, כאשר לאחר הרצח הוא שטף את המנוחה ואת עצמו, ולמרות שהתקשר למוקד 100, לא שיתף בפרטי האירוע, ואף מסר פרטים חלקיים ומגמתיים בלבד. התנהלותו מתחכמת זו מעידה על מסוכנותו הרבה, אך גם על קור הרוח שלו בעת ביצוע הרצח ולאחריו, ומכאן גם החשש הגבוה מפני שיבוש הליכי המשפט גם בעתיד".