גדר ההפרדה נועדה למנוע חדירות לישראל, אך מתחת לפני הקרקע מתגלים נתיבי מעבר שמציבים אתגר ביטחוני נוסף: כוחות מג"ב וצה"ל חשפו באזור הכפר א-ראם, מצפון לירושלים, תוואי תת-קרקעי שהתבסס על תשתיות ביוב קיימות ושימש על פי החשד לכניסת שוהים בלתי חוקיים לישראל. פתח המעבר הוסתר באמצעות רכב מסחרי שחנה מעליו, והכניסה התאפשרה דרך הרכב עצמו. במהלך הפעילות אותרו 32 שוהים בלתי חוקיים שחצו לאזור בית חנינא, ונעצרו ארבעה חשודים נוספים בסיוע לכניסתם.
זו אינה הפעם הראשונה שבה מתגלות תשתיות תת-קרקעיות ביהודה ושומרון. בחודשים האחרונים אותרו פירים בקלקיליה וחלל תת-קרקעי עמוק בחברון, אם כי לא הוכח ששימשו לחדירה לישראל. בניגוד למקרים אלה, המעבר שנחשף בא-ראם שימש בפועל, לפי המשטרה, לכניסה בלתי חוקית לשטח המדינה. הממצא מדגיש את הקושי באיתור נתיבים מוסתרים ומעורר חשש מפני האפשרות שתשתיות דומות ינוצלו בעתיד גם למטרות ביטחוניות עוינות.
הכניסה הוסתרה בתוך הרכב
התוואי נחשף במסגרת פעילות מודיעינית של מג"ב עוטף ירושלים. בעקבות המידע פעלו לוחמי הגדוד הצפוני, מסתערבי מג"ב ירושלים וכוחות צה"ל מחטיבת בנימין לאיתור המעבר ולמעצר החשודים שהשתמשו בו.
אחד הפרטים החריגים שנחשפו היה אופן הסוואת הכניסה. לפי המשטרה, רכב מסחרי הוצב מעל פתח המעבר, כך שניתן היה להיכנס לתוואי התת-קרקעי דרך הרכב עצמו. השוהים הבלתי חוקיים אותרו לאחר שחצו באמצעות התשתית לשטח ישראל באזור בית חנינא. כלל 36 העצורים הועברו להמשך טיפול וחקירה באגף החקירות והמודיעין של מג"ב עוטף ירושלים.
מקלקיליה ועד חברון
אין זו הפעם הראשונה שבה כוחות הביטחון מאתרים חפירות ותשתיות תת-קרקעיות ביהודה ושומרון. בספטמבר הודיעה המשטרה כי במסגרת פעילות בקלקיליה אותרה מנהרה בשלבי חפירה, שלפי הדיווח הראשוני הגיעה לעומק של לפחות 25 מטרים, לצד תחילתה של חפירה נוספת. במקום נתפסו כלי נשק, תחמושת וציוד נוסף, וארבעה חשודים נעצרו.
אלא שלמחרת פרסם צה"ל הבהרה חריגה שסתרה את הודעת המשטרה. לפי הצבא, במקום אותרו שני פירים בעומק של כ-12 מטרים, ולאחר בדיקה נשללה הימצאותו של תוואי מנהרה וכן נשללה קרבת הפירים למרחב התפר. לפיכך, לא ניתן להציג את הממצאים בקלקיליה כמנהרות חדירה לעבר שטח ישראל.
מקרה נוסף נחשף באוקטובר, במהלך פעילות צה"ל בחברון בעקבות פיגוע הירי בצומת יהודה, שבו נפלו שני לוחמים. בסמוך לביתו של אחד המחבלים אותר חלל תת-קרקעי בעומק של כ-15 מטרים, ובתוכו מכשיר אלקטרוני שהועבר לבדיקה. בצה"ל הבהירו כי לחלל לא היה פתח יציאה וכי הוא לא נמצא בקרבת יישוב ישראלי.
האתגר שמתחת לקו התפר
בניגוד לממצאים בקלקיליה ובחברון, שבהם לא אומתה מנהרה המובילה לישראל, במקרה של א-ראם דיווחה המשטרה על תשתית ששימשה בפועל למעבר שוהים בלתי חוקיים. בכך מתחדדת שאלת ההתמודדות עם נתיבי מעבר תת-קרקעיים קיימים, שאינם מחייבים בהכרח חפירה של מנהרה חדשה.
החשש הביטחוני נוגע לאפשרות שתשתיות מסוג זה ינוצלו בעתיד גם בידי גורמים עוינים, ולא רק לצורך כניסה בלתי חוקית. עם זאת, המשטרה לא דיווחה כי התוואי שנחשף שימש לפעילות טרור או כי עבר ישירות מתחת לגדר ההפרדה.
בעקבות חשיפת המעבר והמעצרים פתחו חוקרי מג"ב עוטף ירושלים בפעולות חקירה נוספות לבירור נסיבות השימוש בתשתית ולזיהוי המעורבים. כעת, לצד האכיפה נגד שוהים בלתי חוקיים, עולה גם השאלה כיצד ניתן לאתר ולחסום נתיבי כניסה מוסתרים מתחת לפני הקרקע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו