אף שבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי דוד בן גיגי היה מעורב בשוד אלים ואכזרי במיוחד, בעל פוטנציאל קטלני, שבמהלכו דקר פעמיים בגבו עובד בחנות נוחות ברמת גן, הוא גזר עליו תשעה חודשי עבודות שירות בלבד.
בעקבות גזר הדין הגישה הפרקליטות ערעור לבית המשפט העליון, בטענה שהעונש אינו הולם את חומרת המעשים ואת הפגיעה בקורבן, וביקשה להטיל על בן גיגי מאסר בפועל.
על פי כתב האישום המתוקן, שבו הודה בן גיגי במסגרת הסדר טיעון, באפריל 2024 הגיעו בן גיגי ושלושה אחרים, כשהם רעולי פנים ומצוידים בסכין ובאלה, לחנות נוחות ברמת גן בשעת לילה מאוחרת.
כאשר יצא העובד לעשן סיגריה מחוץ לחנות, התנפלו עליו הארבעה והחלו לתקוף אותו באגרופים. במהלך התקיפה שלף בן גיגי סכין ודקר את העובד פעמיים בגבו, בעוד האחרים ממשיכים להכותו. העובד נדקר גם בחזהו בידי אחד המעורבים, ובמהלך התקיפה צעק לעבר תוקפיו: "למה אתם דוקרים אותי?".
בהמשך ניסה אחד המעורבים לפרוץ את קופת החנות, אך ללא הצלחה. לבסוף נמלטה החבורה מהמקום לאחר שגנבה בקבוק יין, שהושלך במהלך הבריחה.
כתוצאה מהתקיפה נגרמו לעובד פצעי דקירה בחזה ובגב ושבר בצלע, והוא נזקק לאשפוז ולטיפול רפואי. בתצהיר נפגע העבירה שהוגש לבית המשפט תיאר כי לא שב לעבודתו במשך כחצי שנה, נותר עם צלקות וקשיי נשימה והוא סובל מהשלכות נפשיות קשות, לרבות קשיי שינה וצורך בטיפול פסיכיאטרי.
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי מדובר באירוע אלים ואכזרי במיוחד, שבו בן גיגי מילא תפקיד מרכזי ודומיננטי, וכי מעשיו נשאו פוטנציאל לתוצאה קטלנית.
בית המשפט קבע מתחם ענישה של שנתיים עד ארבע שנות מאסר בפועל, אך החליט לחרוג ממנו משיקולי שיקום. הוא גזר על בן גיגי תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה, פיצוי בסך 25 אלף שקלים לנפגע העבירה וצו מבחן למשך שנה. זאת, בעוד שותף אחר לשוד, שלא היה זה שדקר את העובד בגבו, נידון ל-30 חודשי מאסר בפועל.
בערעור טוענת המחלקה הפלילית בפרקליטות, באמצעות עו"ד יובל אלון בוארון, כי העונש שנגזר על בן גיגי אינו הולם את חומרת מעשיו ואת הפגיעה הקשה בנפגע העבירה.
הפרקליטות הדגישה כי "אין מדובר בשוד שהאלימות נלוותה לו בלבד, אלא באירוע עברייני מתוכנן שבו האלימות והאכזריות היו חלק בלתי נפרד מן הדרך שבה בוצע השוד". לטענתה, העובדה שהתקיפה החלה עוד לפני ניסיון הפריצה לקופה מלמדת כי האלימות הייתה מעין מטרה בפני עצמה.
עוד נטען בערעור כי בית המשפט העניק משקל מכריע להליך שיקומי ראשוני וקצר, שכלל השתתפות בקבוצה טיפולית במשך פחות משלושה חודשים, תוך מתן משקל בלתי מספק לשיקולי גמול, הרתעה והפגיעה בנפגע העבירה.
על פי עמדת הפרקליטות, גם אם יש לזקוף לזכותו של בן גיגי את התקדמותו בהליך השיקום, אין בכך כדי להצדיק חריגה כה משמעותית ממתחם הענישה, בפרט לנוכח חומרת המעשים.
הפרקליטות הדגישה כי עבירות שוד המופנות כלפי עובדי לילה, לצד השימוש בסכין, הן תופעות חמורות שבית המשפט העליון עמד על הצורך להיאבק בהן באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה.
הפרקליטות ביקשה מבית המשפט העליון לקבל את הערעור ולהחמיר בעונשו של בן גיגי, כך שישקף את חומרת המעשים, את הנזק שנגרם לנפגע העבירה ואת הצורך בהרתעת מבצעי עבירות שוד ואלימות חמורות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו