לאחר 6 שנים של הליך, ולמרות שהסכים במסגרת הסדר טיעון סגור לשלם קנס של 200 אלף שקל, אל"מ במילואים שולי אייל, לשעבר מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, החליט לערער דווקא על רכיב הקנס וטען כי הוא גבוה מהסכום המרבי שהחוק מאפשר.
המהלך השתלם: בית המשפט המחוזי קיבל היום (שלישי) את טענתו בעניין זה והפחית את הקנס ל-75,300 שקל, הסכום המרבי הקבוע בחוק לעבירה שבה הורשע. הערעור הוא פרק נוסף בפרשה שנחשפה לפני כשש וחצי שנים. אייל נעצר בתחילת הפרשה בחשדות חמורים, אולם בסופו של ההליך הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של הפרת אמונים ללא מרמה. בית המשפט גם קבע גם כי אין בעבירה קלון.
על פי כתב האישום המתוקן, בין השנים 2015 ל-2020 שימש אייל כראש האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה. לפי כתב האישום, בין אייל לעומר בדראנה, המנהל הישיר של המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין שבבעלות משפחתו, נוצרו יחסי חברות. המכללה וחברות נוספות שבבעלות המשפחה עמדו בקשרים עסקיים עתירי תקציב מול האגף. ביולי 2019 ביקש אייל מבדראנה לגייס רוכשים לקמפיין עבור מוצר שהיה בבעלות אייל ובנו, בזמן שהיה מצוי בניגוד עניינים בשל סמכותו לקבל החלטות בעניינה של המכללה. בעקבות בקשתו פנה בדראנה למכרים ולעובדים במכללה.
במסגרת הסדר הטיעון סוכם כי אייל ירצה שלושה חודשי עבודות שירות פחות יום, יוטל עליו מאסר על תנאי והוא ישלם קנס של 200 אלף שקל. בית משפט השלום אימץ את ההסדר וקבע בנוסף כי אין בעבירה קלון.
אלא שלמרות שמדובר היה בהסדר מוסכם שכלל גם את רכיבי הענישה, אייל החליט לערער. במהלך הדיון במחוזי הבהיר סנגורו, עו"ד יריב אבירם, כי הוא חוזר בו מיתר טענות הערעור ומבקש להתמקד אך ורק בקנס. הטענה הייתה פשוטה: מאחר שאייל הורשע בעבירת עוון, הקנס המרבי שניתן היה להטיל עליו עומד על 75,300 שקל, ולכן קנס של 200 אלף שקל חורג מסמכותו של בית המשפט.
באופן חריג, גם המדינה הודתה בדיון כי נפלה טעות. נציגת המדינה אמרה לבית המשפט: "אכן נפלה טעות משפטית של כל הצדדים להסדר, ובעקבותיה הסכמנו על קנס גבוה מהמותר בחוק". עם זאת, המדינה התנגדה לכך שרק הקנס יופחת. לטענתה, כתב האישום המתוקן והעונש היו חלק מהסדר אחד ומאוזן, ולכן ביקשה להחזיר את התיק לבית משפט השלום ולאפשר טיעון מחודש וחופשי לעונש. לדבריה, "הקנס הוא תוצאה של אותו תמהיל ואיזון שנעשה".
המדינה אף הבהירה כי אינה מבקשת להותיר על כנו קנס שאינו חוקי, אך טענה שהפחתת הקנס לבדה "שומטת את הקרקע מההסדר כולו". מנגד, סנגורו של אייל התנגד לפתיחת העונש מחדש ואמר כי לנוכח העובדה שהפרשה נחשפה לפני כשש וחצי שנים, אייל סבור כי הגיעה העת להביאה לסיום.
הרכב השופטים חיה זנדברג, אלעזר נחלון וערן שילה החליט שלא להחזיר את התיק לבית משפט השלום. הערעור נדחה ביתר חלקיו, אך התקבל בכל הנוגע לקנס, שהועמד על 75,300 שקל. השופטים הסבירו כי לא מצאו הצדקה להחזיר את ההליך לערכאה הקודמת "נוכח חלוף הזמן והתמשכות ההליכים", וציינו כי המדינה ממילא ביקשה שהדיון המחודש יתבסס על כתב האישום המתוקן, ולכן "ספק מה היא התוחלת בהחזרת התיק". מנגד, הם סירבו להפחית את הקנס מתחת לתקרה החוקית, בשל הסכמות הצדדים, חומרת המעשים ומכלול נסיבות העניין.
כך, לאחר שהסכים במסגרת הסדר הטיעון לקנס של 200 אלף שקל, הצליח אייל בערעור להפחית אותו ביותר מ־60 אחוזים, מבלי שבית המשפט פתח מחדש את יתר רכיבי העונש. עבודות השירות והמאסר המותנה נותרו על כנם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו