בן 56, אב לארבעה וסב לארבעה, ללא עבר פלילי, שעבד במשך שנים כנהג, הפך לבלדר סמים לאחר שנקלע לחובות בעקבות תאונה ובהמשך התמכר להימורים וצבר חובות כבדים בשוק האפור. אמש (שני) בית המשפט המחוזי מרכז בלוד גזר עליו 24 חודשי מאסר בפועל, לאחר שקבע כי לצד חומרת המעשה וכמות הסם הגדולה, יש לתת משקל משמעותי להליך השיקום שעבר.
הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר דיוני בעבירה של ייבוא סם מסוכן. על פי כתב האישום, הוא קשר קשר עם אדם שזהותו אינה ידועה במטרה לייבא קטמין מאמסטרדם לישראל. הנאשם טס לאמסטרדם, שם קיבל שתי מזוודות בעלות דופן כפולה שבתוכן הוסלקו 22.9 ק"ג קטמין. ארבעה ימים לאחר מכן נחת בנתב"ג עם המזוודות, והסמים התגלו במהלך בדיקה אקראית של רשויות המכס.
מתסקיר שירות המבחן עלה סיפור חייו של הנאשם והרקע להסתבכותו. הוא נשוי, אב לארבעה ילדים וסב לארבעה נכדים, ולפני מעצרו עבד כנהג גרר. לדבריו, הוא נתבע בעקבות תאונה וחויב בתשלום שבו התקשה לעמוד, ובעקבות זאת צבר חובות כספיים. במקביל, במשך כחמש שנים החל להמר באופן אינטנסיבי מתוך חיפוש אחר ריגוש ורווח כספי מהיר. בהדרגה צבר חובות גבוהים לגורמים בשוק האפור ופיתח התמכרות להימורים, שאותה הסתיר מבני משפחתו ולא פנה לקבלת עזרה מקצועית.
הפרקליטות ביקשה לקבוע מתחם ענישה של שבע עד עשר שנות מאסר. לטענתה, הנאשם פגע באופן חמור בשלום הציבור ובבריאותו, וביצע עבירה מתוכננת ומתוחכמת שבמסגרתה ייבא לבדו כמות עצומה של קטמין. עוד טענה כי הוא טס לאמסטרדם יחד עם בנו כדי לשוות לנסיעה מראה תמים. המדינה הכירה בכך שעבר דרך טיפולית משמעותית, אך טענה שכמות הסם והצורך בהרתעת הרבים אינם מאפשרים להעדיף את השיקום על פני מאסר בפועל. בהמשך הסכימה המדינה לחריגה מתונה ממתחם הענישה בשל השיקום, אך עמדה על מאסר ממשי.
מנגד, סנגורו ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות. הוא הדגיש כי הנאשם קיבל אחריות כבר בחקירתו במשטרה וכי זו הסתבכותו היחידה עם החוק, שנבעה לדבריו מהחובות ומהלחצים שנוצרו בשל התמכרותו להימורים. אשתו סיפרה בבית המשפט על לחצים ואיומים קשים שהופנו כלפי בני המשפחה מצד בעלי החוב, ועל האכזבה מהסתבכותו של אב המשפחה בפלילים. הנאשם עצמו הביע בפני בית המשפט חרטה עמוקה, תיאר את הקשיים הפיזיים והנפשיים שחווה במהלך הטיפול וביקש להתחשב בהמלצת שירות המבחן.
השופטת מרב גרינברג קבעה כי מדובר במעשה מתוכנן וכי חלקו של הנאשם בייבוא הסם היה מרכזי, אף שלא נטען כי מימן את הסם או היה אמור להיות מעורב במכירתו. היא קיבלה כי הוא ביצע את המעשים ממניע כלכלי וככל הנראה לדרישת בעלי החוב, וכי היה נתון בלחץ רב, אך קבעה שלא הוכח שפעל שלא מתוך בחירה ורצון חופשי. לדבריה, לנוכח סוג הסם והכמות הגדולה, הנזק שעלול היה להיגרם אילו הסם היה מופץ בישראל היה רב. בית המשפט קבע מתחם ענישה של חמש וחצי עד שבע וחצי שנות מאסר.
עם זאת, השופטת נתנה משקל יוצא דופן להליך השיקום. בגזר הדין תיארה אותו כ"אדם מבוגר, סב לנכדים, נעדר עבר פלילי", שעד הסתבכותו ניהל אורח חיים יציב מבחינה תעסוקתית ומשפחתית. לדבריה, "ניכר כי הסתבכותו בביצוע העבירה טלטלה את עולמו והובילה לרצון כן ואמיתי בשינוי בכל מישורי חייו". בית המשפט התרשם כי הנאשם גילה לאורך זמן יציבות, התמדה ומוטיבציה טיפולית גבוהה וכי רמת הסיכון הנשקפת ממנו פחתה.
למרות זאת, בית המשפט דחה את האפשרות להימנע ממאסר מאחורי סורג ובריח. השופטת קבעה כי ייבוא כמות כה גדולה של קטמין מחייב לתת משקל גם לגמול, להרתעה ולהגנה על הציבור, וכי הסתפקות בעבודות שירות "אינה אפשרית". לאחר שקלול גילו, מצבו הרפואי, הודאתו והליך השיקום המוצלח, החליטה לחרוג באופן משמעותי ממתחם הענישה ולהטיל עליו מאסר מתון בהרבה של שנתיים מאסר בפועל וקנס של 10,000 שקלים. השופטת הבהירה כי עונש קצר יותר או כזה שאינו כולל מאסר "ישדר מסר מקל ראש ושגוי ביחס לחומרת מעשי הנאשם וחשיבות מאבק הרשויות במגפת ייבוא סם הקטמין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו