שוטר בלבוש אזרחי שכב על המדרכה בדרום תל אביב כשבכיסו טלפון "דמה", במסגרת פעילות מבצעית יזומה. פילמון חדיש מיכאל, נתין זר מאריתריאה, בן 35, חלף על פניו, אך אז חזר לאחור, שלח את ידו לכיסו ולקח את הטלפון. כשהשוטר אחז במכשיר, התפתח בין השניים מאבק שבמהלכו משך הנאשם את הטלפון "באגרסיביות". כעת, בית משפט השלום בתל אביב הסתפק במאסר על תנאי וקבע כי לצד חומרת המעשה, לנסיבות החריגות של התרגיל המשטרתי יש משקל משמעותי בענישה.
הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של תקיפה כדי לגנוב וזוכה מעבירה של שיבוש מהלכי משפט. על פי כתב האישום שבו הורשע, בשעת לילה מאוחרת, ברחוב דרך שלמה בתל אביב, במסגרת פעילות מבצעית, שכב השוטר על הרצפה כשהוא לבוש בבגדים אזרחיים ובכיסו טלפון נייד.
על פי כתב האישום, הנאשם חלף תחילה על פני השוטר, אולם לאחר מכן שב על עקבותיו והוציא את הטלפון מכיסו. השוטר אחז במכשיר, ובתגובה משך אותו הנאשם בחוזקה. בהכרעת הדין נקבע כי במהלך המאבק משך הנאשם "באגרסיביות" את הטלפון מידו של השוטר, עד שהצליח לקחת אותו לחזקתו חרף התנגדותו.
בית המשפט דחה במסגרת הכרעת הדין את טענות ההגנה למחדלי חקירה וכן את הטענה כי הפעילות המשטרתית הייתה בגדר פעולת הדחה אסורה. השופטת מירי הרט ריץ קבעה כי עצם העובדה שהנאשם נאבק עם השוטר על הטלפון אינה מתיישבת עם טענת ההגנה שלפיה "התפתה" בתום לב לקחת טלפון שבצבץ מכיסו. בסיום המאבק היה הטלפון בחזקתו של הנאשם, והוא אף ניסה לעזוב איתו את המקום. רק לאחר שנתפס ונעצר נפל המכשיר ויצא מחזקתו.
בטיעונים לעונש טענה התביעה כי חומרת האירוע באה לידי ביטוי בכך שהנאשם ניסה לקחת את הטלפון מכיסו של השוטר ולאחר מכן משך אותו בחוזקה כדי להשלים את הגניבה. לטענתה, המעשים פגעו בזכות לרכוש ובביטחון האישי, במיוחד לנוכח העובדה שהעבירה בוצעה במרחב הציבורי באישון לילה. התביעה הדגישה גם את אופיו האישי של הטלפון הנייד, שעשוי להכיל מידע אישי וחשוב, וטענה כי יש לפעול למיגור תופעת גניבות הטלפונים.
על אף שהנאשם נעדר עבר פלילי, התביעה ביקשה לגזור עליו חמישה חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. מנגד, ההגנה ביקשה לבטל את הרשעתו של הנאשם והדגישה את נסיבותיו החריגות של האירוע ואת העובדה שמדובר בפעילות יזומה של המשטרה. לטענתה, לא היה באירוע קורבן או נזק קונקרטי, ולכך שהנאשם מחזיק ברישיון ישיבה ארעי, שהארכתו כרוכה בבדיקת רקע פלילי.
עוד נטען כי הנאשם, בן 35, הוא מבקש מקלט מאריתריאה שהגיע לישראל לבדו בגיל 16, ללא קרובים או מקורות תמיכה בארץ. מספר חודשים לפני האירוע הוא סבל מחבלה שבעקבותיה גובסה רגלו וחדל לעבוד למשך מספר חודשים. לטענת סנגוריתו, הוא התמכר ל"נייס גיא" בניסיון להתמודד עם כאביו, ואילו מאז ביצוע העבירה השתקם והוא עובד בתחום השיפוצים. ההגנה טענה כי המעשה לא היה תוצאה של תכנון משמעותי, אלא התרחש באופן כמעט ספונטני, וכי לא נעשה שימוש בטלפון.
השופטת דחתה את הבקשה לבטל את ההרשעה. בגזר הדין ציינה כי יש לראות בחומרה את "השימוש בכוח ובאלימות ובפרט את בחירת הנאשם לבוא במגע עם אדם אחר, לשלוח יד לכיסו ולבסוף אף להיאבק בו לשם גניבת טלפון נייד". היא הדגישה כי הנאשם לא ידע בזמן האירוע שמדובר בשוטר בלבוש אזרחי ובטלפון "דמה".
עם זאת, בית המשפט נתן משקל משמעותי לנסיבות החריגות. השופטת קבעה כי מדובר בתקיפה "קלה", בטלפון "דמה" ובעבירה שבוצעה בעקבות פעולת דמה של המשטרה. לדבריה, "לא נעלמו מעיני נסיבותיו המיוחדות של תיק זה". עוד קבעה כי הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה נמצאת "ברף נמוך".
בית המשפט דחה גם את הטענה שלפיה ההרשעה תגרום בהכרח לפגיעה במעמדו של הנאשם בישראל. השופטת קבעה כי לא הוכח שההרשעה תפגע באפשרותו להאריך את רישיון הישיבה שלו או תעמיד אותו בפני סכנת גירוש ממשית. היא דחתה גם את הטענה שלפיה העובדה שהתיק לא הועבר להסדר מותנה מצדיקה את ביטול ההרשעה.
בסופו של דבר, בית המשפט זקף לזכות הנאשם את העובדה שהוא בן 35, נעדר עבר פלילי, עובד בתחום השיפוצים ומאז האירוע לא נפתחו נגדו תיקים נוספים. השופטת ציינה כי הנאשם כפר באשמה וניהל משפט, והבהירה כי הדבר לא ייזקף לחובתו. לבסוף גזר בית המשפט על הנאשם חודשיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו