בית המשפט המחוזי מרכז בלוד הרשיע השבוע תושב המרכז בשורת עבירות מין שביצע באחיינית הקטינה של רעייתו במשך כשלוש שנים. לצד ההרשעה במעשים מגונים ובהטרדה מינית, השופטים זיכו את הנאשם מחמת הספק ממעשה סדום ומניסיון אונס תוך שהם מותחים ביקורת קשה על התנהלות המשטרה.
על פי הכרעת הדין, הנאשם פגע באחייניתה של אשתו מאז שהייתה בת 11 ועד גיל 14 וחצי. הוא הטריד אותה מינית, שילב תוכן מיני בשיחותיהם, עקב אחריה במפגשים משפחתיים וניסה לשהות במחיצתה ביחידות. באחד המקרים המתוארים ניסתה הקטינה להתנגד למגע והסבירה שהיא "שומרת נגיעה". הנאשם השיב לה בתגובה: "מדודים לא שומרים נגיעה".
בית המשפט הרשיע את הנאשם רק במעשים שעליהם העידה המתלוננת. בין היתר נקבע כי הוא נתן לה מכה על ישבנה כשפנתה להביא מטען מהרכב, ונגע במותניה ובחזה בזמן שהלכו ברחוב. השופטים עמי קובו, מיכאל קרשן ומרב גרינברג ציינו כי עדותה הותירה רושם מהימן, ללא סכסוך קודם או מניע להעליל עליו.
למרות זאת, הנאשם זוכה כאמור מחמת הספק משלושה אישומים חמורים שכללו מעשה סדום וניסיון אונס. האירועים הללו התרחשו לכאורה בסלון הבית ובמהלך אירוע שבת חתן. השופטים מצאו קושי משמעותי באישומים אלה, לאחר שורת בני משפחה שמסרו עדויות שסתרו את גרסת המתלוננת. בחלק מהמקרים, קרובי המשפחה שללו לחלוטין את עצם נוכחותה של הנערה בחדר שבו טענה שהתרחשה הפגיעה.
ההגנה טענה במהלך המשפט כי חלק מהאירועים התרחשו במקומות פתוחים בבית, והצביעה על כשלים מהותיים בעבודת המשטרה. השופטים קיבלו את הטענה ומתחו ביקורת חריפה על החוקרים. בהכרעת הדין נכתב כי פרטים מהותיים שניתן היה לברר בקלות, התבררו לראשונה רק באולם הדיונים.
"מדובר במחדלי חקירה של ממש", פסקו השופטים. הם הסבירו כי חקירה מקצועית הייתה יכולה לצמצם את כתב האישום מוקדם יותר, או לחלופין להסיר את הספקות בעדות המתלוננת שהובילו לבסוף לזיכוי.
התביעה טענה בדיונים כי מדובר בעדה עקבית ואותנטית, והדגישה שגרסתה נתמכה בעדויות חברתה, אחותה ואמה. עם זאת, הפערים בעדויות שאר בני המשפחה ומחדלי המשטרה הכריעו את הכף לטובת זיכוי בסעיפים החמורים, לצד ההרשעה ביתר סעיפי האישום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו