סוחר סמים נתפס בתל אביב כשבתיקו עשרות מנות הרואין וקוקאין, אך הכרעת הדין בעניינו הפכה לדיון נוקב בשאלה רחבה בהרבה: האם המשטרה רשאית לשבת מול מצלמות העירייה, לצפות בזמן אמת ובאופן אקראי בתושבים ולחפש אחר עבירות, גם כשאין חשד מוקדם?
השופט שמאי בקר קבע כי התשובה שלילית וכי אין למשטרה הסמכה מפורשת בדין לבצע מעקב כזה. עם זאת, למרות הפגמים שנמצאו בהתנהלות המשטרה, הוא הרשיע את דוידוב בכל העבירות שיוחסו לו.
את הכרעת הדין פתח השופט בקר בשאלה: "הרשאית המשטרה לתצפת על אזרחי העיר באמצעות מצלמות העיריה בזמן אמת, ללא צו שיפוטי ובלא כל הסמכה בדין?", ובהמשך כתב: "אם בספר 1984 התריע ג'ורג' אורוול כי 'האח הגדול צופה בך', אז בשנת 2026 באה המדינה, ומוציאה 'מהדורה מתוקנת': לא רק שהוא צופה בך, האח הגדול, אלא שהוא גם לא צריך שום הסמכה לכך בדין!".
עשרות מנות סם
על פי כתב האישום, לפני כשנה, ברחוב עקיבא איגר בתל אביב, נשא דוידוב תיק ובו 20.65 גרם הרואין (שחולקו ל־22 מנות) ו־5.34 גרם קוקאין (שחולקו ל-10 מנות), המיועדים שלא לצריכתו העצמית. באישום נוסף נטען כי לאחר ששוחרר בערובה במסגרת הליך מעצר, נדרש להתייצב לדיון בבית המשפט ב־4 בספטמבר אך לא הגיע, ונעצר כעבור יומיים.
החקירה החלה כאשר שוטר צפה בזמן אמת במצלמות העירייה באזור המוכר כמוקד סמים. השוטר הבחין בדוידוב מוסר כסף לאדם אחד ולאחר מכן מעביר דבר מה לאישה. בעקבות זאת הזעיק כוח לשטח, ובחיפוש בתיקו של דוידוב נמצאו מנות החומרים החשודים כסמים, סכומי כסף, פנקס חישובים, מספרי טלפון ושני דוקרנים.
התביעה ביקשה להרשיע את דוידוב וטענה כי החיפוש נעשה כדין. לשיטתה, חוק הגנת הפרטיות ומילוי תפקיד המשטרה מאפשרים גישה למצלמות הביטחון העירוניות לשמירה על שלום הציבור, ללא צורך בהסמכה חקיקתית פרטנית נוספת לצפייה חזותית במרחב הציבורי. המדינה הוסיפה כי הצפייה קולטת דברים שניתן לראות בעין בלתי מזויינת, וגם אם נפל פגם בפעולתה, אין הצדקה לפסול ראיה חפצית ועצמאית כמו הסמים.
מנגד, סנגוריו של דוידוב טענו כי החיפוש היה בלתי חוקי מתחילתו, משום שלמשטרה אין מקור סמכות לצפות באופן יזום במצלמות העירייה ולסרוק את המרחב הציבורי בהיעדר חשד מוקדם. ההגנה הדגישה כי מדובר בפגיעה קשה בזכות לפרטיות וכי העירייה אינה מוסמכת להעניק למשטרה סמכויות מעקב שלא ניתנו לה בחוק.
השופט בקר קיבל את הטענה העקרונית של ההגנה וקבע כי הצפייה החיה והאקראית במצלמות, כמו גם הורדת הסרטונים ללא צו שיפוטי, נעשו שלא כדין. בעדותו הודה השוטר כי הצפייה נעשית באופן יזום ואקראי במאברי סמים ומקומות המועדים לעבירות לפי ניסיון העבר. בקר דחה את עמדת המדינה וקבע כי: "לא קיימת הסמכה מפורשת, אף לא מכללא, בדין, המאפשרת למשטרה לנהוג כ'אח גדול', לשלוח תצפיתן, באופן 'שגרתי', סתמי ואקראי, לצפות באמצעות מצלמות העיריה על העוברים והשבים, בזמן אמת".
עם זאת, הקביעה שהמשטרה פעלה שלא כדין לא הובילה לזיכוי. השופט קבע כי במקרה הספציפי הפגיעה בפרטיות הייתה מינורית משום שהצפייה נעשתה במוקד סמים מוכר ודוידוב ביצע מעשים מעוררי חשד. בנוסף, המשטרה פעלה בתום לב וסברה כי ההסכמות עם העירייה מאפשרות זאת.
בית המשפט נתן משקל רב גם לכמות הסמים - כמות ההרואין שהוחזקה הייתה גדולה פי 68 מהסף לצריכה עצמית. נקבע כי הסמים הם ראיה חפצית שאמינותה לא נפגעה, ולאחר איזון בין הפגיעה בזכויות לבין האינטרס הציבורי, נפסק כי אין הצדקה לפסול אותה.
לצד זאת, מתח השופט ביקורת חריפה על אופן חקירתו של דוידוב: בשתי חקירות הוא נראה במצב פיזי ירוד, נרדם לסירוגין וראשו שמוט. החוקרות אף אסרו עליו לשבת והכריחו אותו לעמוד למרות קשייו. בקר קבע כי היה על החוקרים להמתין להתאוששותו ולנהל חקירה השומרת על כבוד האדם.
בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט כי הפגמים אינם מצדיקים זיכוי או פסילת ראיות, אך יובאו בחשבון כשיקול להקלה בעונש. דוידוב הורשע בכל העבירות שבכתב האישום: החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והפרת הוראה חוקית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו