"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התלונן על פורץ – ומצא את עצמו על ספסל הנאשמים

אזרח שהזעיק את המשטרה וסייע ללכידת הפורץ הפך בעצמו לחשוד ואף הוגש נגדו כתב אישום • בית המשפט זיכה אותו וקבע כי לא היה מקום להפוך אותו מקורבן לנאשם

0השמעה
פריצה לרכב , Getty Images/iStockphoto
פריצה לרכב | צילום: Getty Images/iStockphoto

בית משפט השלום בנתניה זיכה אזרח מעבירת איומים שיוחסה לו בעקבות שיחה למוקד 100, לאחר שהתקשר למשטרה כדי לדווח על אדם שפרץ למכוניתו.

השופט גיא אבנון מתח ביקורת על התנהלות המשטרה והפרקליטות, וקבע כי לא היה מקום להפוך את המתלונן, שסייע לשוטרים ללכוד את הפורץ, לחשוד ובהמשך לנאשם.

האירוע החל כאשר המתלונן גילה כי אדם פרץ למכוניתו. הוא התקשר למוקד 100 ודיווח על המתרחש, ובמקביל החל לעקוב במכוניתו אחר החשוד. לאורך האירוע שמר על קשר טלפוני רציף עם המשטרה ודיווח לשוטרים על מיקומו של החשוד.

בית משפט השלום | צילום: אייל מרגולין - ג׳יני

צוות שיטור שהגיע לאזור הצליח לאתר ולעצור את הפורץ, בין היתר בסיועו ובהכוונתו של המתלונן. בהמשך הועמד הפורץ לדין ונשלח למאסר.

אלא שבמקביל, האזרח שהזעיק את המשטרה וסייע ללכידת הפורץ הפך בעצמו לחשוד. הוא נחקר בחשד לעבירת איומים, בעקבות דברים שאמר במהלך השיחה עם מוקד 100, ובהמשך הוגש נגדו כתב אישום.

בהכרעת הדין קבע השופט אבנון כי התנהלותו של הנאשם לאורך האירוע דווקא מלמדת על אזרח שנקלע למצוקה ופנה למשטרה לקבלת עזרה, תוך שפעל באופן חוקי כדי להביא ללכידתו של מי שפגע ברכושו ובתחושת הביטחון שלו.

"התנהגותו של הנאשם במהלך האירוע כולו, למן גילוי הפורץ במכוניתו, עבור בשיחה עם מוקד 100, המעקב הרציף אחר הפורץ, הכוונת השוטרים, תחילה בטלפון ובהמשך בשטח, וכלה בחקירתו, מלמדת על אזרח במצוקה שפנה למשטרת ישראל לעזרה", כתב השופט.

השופט הוסיף כי בחיפוש בחומרי החקירה לא נמצא מסמך המסביר כיצד הפך המתלונן מקורבן עבירה, ששיתף פעולה עם המשטרה וסייע באופן פעיל ללכידת העבריין – לחשוד בביצוע עבירת איומים.

"תרתי במוצגים אחר מזכר או כל מסמך אחר שיש בו כדי ללמד אודות 'הקפיצה הלוגית' בעקבותיה הפך הנאשם ממתלונן קורבן עבירה. לחשוד בביצוע עבירת איומים. למרבה הפליאה, כזה לא נמצא", כתב.

בהמשך מתח אבנון ביקורת על גורמי האכיפה וקרא להם לבדוק כיצד התרחש "היפוך היוצרות" בפרשה. לדבריו, יש להפיק לקחים כדי למנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד.

בית המשפט קבע כי לנוכח הממצאים שעלו מחומרי החקירה, לא היה מקום מלכתחילה לחקור את האזרח כחשוד. השופט הוסיף כי גם לאחר שהחקירה כבר התנהלה, לא היה מקום להגיש נגדו כתב אישום – לא בהליך פלילי רגיל ולא במסגרת הסדר מותנה.

בסופו של דבר זיכה בית המשפט את האזרח מעבירת האיומים, תוך שהשופט קובע כי על המשטרה והפרקליטות לבחון את אופן הטיפול בפרשה ולהסיק את המסקנות הנדרשות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר