מפגין שצעד ברחוב ברמת גן כשהוא נושא דגל ישראל מצא עצמו מול חמישה צעירים, לאחר שהושמעו לעברו כינויי גנאי ובקבוק זכוכית הושלך לכיוונו. העימות שהחל במקום הסתיים בשתי אגרופים בפניו ובחבלות שהצריכו טיפול רפואי. יותר משלוש וחצי שנים לאחר האירוע, בית משפט השלום בתל אביב גזר באחרונה על ליאל שמיר, בן 26, שהורשע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, 250 שעות לתועלת הציבור, מאסרים מותנים, קנס ופיצוי בסך 6,000 שקלים למתלונן.
על פי עובדות כתב האישום שבהן הודה שמיר, בשעות הערב התקיימה הפגנה בתל אביב. בסביבות השעה 21:25 צעד המתלונן ברחוב שלום זיסמן ברמת גן, לצד אשתו ענת, כשהוא נושא בידיו דגל ישראל באמצעות מוט. באותה עת נסע שמיר ברכב טויוטה יחד עם ארבעה מחבריו. לאחר שהבחינו בברקוביץ (המתלונן) ובדגל שנשא, החלו לקרוא לעברו כינויי גנאי, ואחד מיושבי הרכב השליך לעברו בקבוק זכוכית שלא פגע בו והתנפץ על הארץ.
בעקבות זאת התקרב ברקוביץ לרכב - שמיר והאחרים יצאו לקראתו והחלו להתעמת עמו. במהלך העימות הכה שמיר את ברקוביץ בשתי מכות אגרוף בפניו, בעוד המתלונן ניסה להתגונן באמצעות הדגל שאחז ופגע באמצעות המוט בידו ובצווארו של שמיר, שנחבל. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למפגין חבלות, ובהמשך הוא פנה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים איכילוב.
הנאשם, ללא עבר פלילי, הורשע על בסיס הודאתו ובמסגרת הסכמה דיונית בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. ההסכמה בין הצדדים לא כללה הסכמה על העונש. התביעה ביקשה מבית המשפט לקבוע מתחם ענישה שיחל במספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ויגיע עד 12 חודשי מאסר. היא ביקשה להטיל על שמיר חודשיים מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי משמעותי למתלונן. התביעה התנגדה להמלצת שירות המבחן לבטל את ההרשעה וטענה כי לא הוצגו מסמכים המוכיחים נזק קונקרטי שייגרם לשמיר כתוצאה ממנה.
מנגד, סנגורו של שמיר ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולבטל את ההרשעה, בין היתר בשל היעדר עבר פלילי, קבלת האחריות והערכת שירות המבחן בדבר הסיכון הנמוך להישנות עבירות.
הסנגור ציין גם כי התיק נגד המתלונן נסגר וכי שמיר כלל לא הגיע להפגנה, אלא היה בדרכו להופעה עם חבריו. מטעם ההגנה הוגש מסמך המעיד על העסקתו של שמיר כמנהל סניף בחנות חשמל. שמיר עצמו הביע חרטה על שאירע ואמר כי כל רצונו הוא להתקדם בחייו ולהקים משפחה. הוא ציין כי הוא מבקש להתקדם בעבודתו לתפקיד ניהולי ולשמש כמרצה, וביקש מבית המשפט להתחשב בו.
השופטת ענת יהב התייחסה בחומרה לנסיבות התקיפה וקבעה כי הפגיעה בערכים המוגנים נמצאת ברף הבינוני. לדבריה, שמיר וחבריו הבחינו בברקוביץ כשהוא נושא דגל ישראל בדרכו להפגנה, מבלי שהייתה ביניהם היכרות מוקדמת. לאחר כינויי הגנאי והשלכת הבקבוק התפתח העימות, שבמהלכו היכה שמיר את המתלונן בפניו. "מדובר באירוע בריוני, אלים ומכוער", קבעה השופטת, והוסיפה כי המתלונן "שהיה לבדו, מצא עצמו מול חמישה אנשים, מנסה לגונן על עצמו, נחבל ומתפנה לטיפול רפואי".
השופטת הוסיפה: "אין לי אלא להביע את שאט הנפש מהתנהגות זו שמקפלת בתוכה רבדים רבים כל כך של התרופפות הערכים", והתייחסה בין היתר לכיבוד דעותיו של האחר ולזכותו להביע אותן על פי חוק. בית המשפט קבע כי מדובר באלימות שהתרחשה במרחב הציבורי, על ידי מספר אנשים מול מתלונן אחד, וכי אין מדובר באירוע אלימות ברף הנמוך.
בית המשפט דחה את בקשתו של שמיר לבטל את הרשעתו. השופטת קבעה כי חומרת נסיבות העבירה אינה מאפשרת לעמוד בתנאי הנדרש לביטול הרשעה, וכי גם לא הוכח נזק קונקרטי שייגרם לשמיר אם ההרשעה תיוותר על כנה. היא ציינה כי מלבד אישור העסקה לא הוצגו מסמכים המלמדים כי הרשעתו תפגע בקידומו או בשיקומו. עוד קבעה כי המלצת שירות המבחן אינה מחייבת את בית המשפט וכי במקרה זה לא ניתן לקבלה.
לצד הדברים הללו, בגזירת העונש התחשבה השופטת בגילו הצעיר של שמיר, בהיעדר עבר פלילי, בהודאתו ובקבלת האחריות, בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ובעובדה שלא נפתחו נגדו תיקים נוספים. כן נשקלה הערכת שירות המבחן שלפיה הסיכון להישנות מעורבות אלימה מצדו נמוך והעובדה שהפיק תובנות ולמד לזהות מצבי סיכון. בשל כך החליטה השופטת למקם אותו בחלק התחתון של מתחם הענישה, וגזרה עליו 250 שעות לתועלת הציבור למשך שנה, קנס בסך 1,000 שקלים ופיצוי בסך 6,000 שקלים למתלונן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו