השוטרים פרצו לדירה הלא נכונה – בית המשפט פסק לחובתם

כוח משטרתי שהגיע לבצע חיפוש בתל אביב פרץ בכוח לדלת מחסן, אלא שרק לאחר מכן התברר כי הבית כלל לא היה היעד המקורי של החיפוש.

בעל הבית דרש פיצוי בגין שורת נזקים שלטענתו נגרמו במהלך האירוע. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וחייב את המשטרה לשלם לו 7,400 שקלים כולל הוצאות משפט.

על פי פסק הדין, האירוע התרחש בחודש דצמבר האחרון בתל אביב. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי כוח משטרתי פרץ לדלת הכניסה למחסן בדירה במהלך פעילות משטרתית, וכי לאחר מכן התברר שהבית לא שימש כיעד המקורי לחיפוש. 

המשטרה הסכימה כי עליה לפצות את התובע בגין הדלת, אך טענה כי הסכום שנדרש עבורה מופרז ואינו משקף את עלות השבת המצב לקדמותו, בין היתר משום שמדובר בדלת חיצונית מברזל ולא בדלת פלדלת.

המשטרה הכחישה גם כי נגרם נזק לתכולת המחסן וטענה שלא הוכח קשר בין נזק כלשהו לבין פעולת החיפוש. בנוגע לדרישה לפיצוי בגין עוגמת נפש טענה כי החיפוש בוצע כדין, בתום לב ובמקצועיות וכי אין עילה לחייב אותה בפיצוי בגין רכיב זה.

הרשמת נעמה ניר שמעה את עדותו של התובע ואת עדויותיהם של שניים מהשוטרים שהשתתפו בחיפוש, וכן צפתה בסרטון שתיעד את פריצת הדלת. לאחר בחינת הראיות קבעה כי התביעה תתקבל באופן חלקי.

לדבריה, מהסרטון עולה כי "אין מדובר בפריצה אלימה של הדלת", אלא ביצירת פתח בדלת המתכת באמצעות "קימוט" של צידה העליון הימני בעזרת מכשור ייעודי. היא קבעה כי לא נראה שנגרם נזק למבנה שסביב הדלת ולכן דחתה את הדרישה לפיצוי בגין הנזק הנטען לחגורת הבטון.

לעומת זאת, בית המשפט קיבל את טענות התובע בנוגע לדלת ורכיביה, נקבע כי החלפת הרכיבים נתמכה בחשבוניות שלא נסתרו וכי מדובר בחלקים ממנגנון פתיחת הדלת.

הרשמת קבעה כי הרכיבים נראו בתמונה בסמוך למקום שבו בוצע אותו "קימוט" בדלת, ולכן קיבלה את גרסת התובע שלפיה גם הם ניזוקו כתוצאה מהפריצה. היא חתמה את דבריה באמירה: "כולי תקווה כי אירוע דומה לא ישנה".