לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגש כתב אישום נגד עו"ד ורו"ח שמעון כהן, לשעבר בכיר ברשות המסים, ונגד ארבעה נאשמים נוספים ושלוש חברות שבשליטתו. כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, עבירות מס, זיוף, הלבנת הון, עבירות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ועבירות נוספות.
כהן, עורך דין ורואה חשבון במקצועו, שימש בעבר מנהל החטיבות המקצועיות ברשות המסים, ממלא מקום סמנכ"ל מקצועי וחבר בהנהלת הרשות. לאחר שעזב את רשות המסים הקים משרד עורכי דין פרטי שהתמחה בתחום המס. לצדו נאשמת עו"ד אורלי טל, אף היא עובדת רשות המסים לשעבר שעבדה במשרדו, וכן צבי שפץ, חיים סלטר ודוד אפל.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין נעם עוזיאל, טליה נעים ויותם גולדשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, כהן עשה לכאורה שימוש בנאמנויות בדויות ובמסמכים כוזבים כדי לסייע ללקוחותיו להתחמק מתשלום מס בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. עוד נטען כי הסתיר הכנסות אישיות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים וביצע עבירות הלבנת הון בהיקף של כ-50 מיליון שקלים.
נאמנות בדויה ושטר ש"זויף" 11 שנים לאחור
אחת הפרשות עוסקת בלקוחו של כהן, צבי שפץ. לפי האישום, כהן, טל ושפץ פעלו להציג בפני רשות המסים מצג כוזב שלפיו נכסים והכנסות של שפץ בחו"ל, שלא דווחו במשך השנים, הוחזקו באמצעות נאמנות שהוקמה בעבר בידי תושב חוץ. לפי הפרקליטות, המטרה הייתה להסתיר את אי-הדיווח ולאפשר לשפץ ליהנות משיעורי מס נמוכים משמעותית.
לפי הנטען, בשנת 2016 נבדתה הנאמנות וזויף שטר נאמנות שהוצג כאילו נערך כבר בשנת 2005. חיים סלטר, אזרח ישראלי המתגורר ברומניה, הוצג כיוצר הנאמנות וחתם, לפי כתב האישום, על השטר המזויף תמורת 15 אלף דולר ששילם לו שפץ.
עוד נטען כי כהן הציג לרשות המסים כאילו שווי הנכסים בנאמנות עומד על כ-20 מיליון דולר, אף שבפועל היה שוויים פחות ממחצית מהסכום. לטל ולשפץ מיוחס גם זיוף מסמכים נוספים במסגרת הליך לגילוי מרצון וניסיון לשדל אדם אחר לחתום על מסמכים ותצהיר כוזבים.
300 אלף דולר במזומן שלא דווחו
בפרשה נוספת נטען כי כהן בדה נאמנות אחרת והציג אותה בפני פקיד השומה כאילו הוקמה בשנת 1990. גם במקרה זה, לטענת הפרקליטות, הנאמנות נועדה להסדיר במרמה נכסים והכנסות בחו"ל של לקוחות שלא דווחו כדין.
כהן הציג, לפי האישום, מצג שלפיו שווי נכסי הנאמנות עומד על כ-20 מיליון ליש"ט, אף שבפועל שוויים היה נמוך ממחצית הסכום. תמורת שירותיו בקשר לנאמנות קיבל, לפי הנטען, שכר טרחה של 300 אלף דולר במזומן, שעליו לא דיווח לרשויות המס.
עסקת הענק והכספים לדוד אפל
פרשה נוספת נוגעת לעסקת תיווך משנת 2018, שבה שימשו כהן ודוד אפל כמתווכים במכירת אחזקות בחברה זרה תמורת כ-563.5 מיליון אירו. לפי כתב האישום, כהן קיבל כ-8.45 מיליון אירו עבור עמלת התיווך ושירותים נוספים. הכסף הועבר לחשבון בנק בשווייץ על שם חברה זרה בשליטתו, ולפי הנטען כהן לא דיווח עליו לרשויות המס.
אפל היה באותה תקופה תחת צו כינוס נכסים וביקש לקבל חלק מעמלת התיווך. בפרקליטות טוענים כי השניים ערכו הסכמי הלוואה כוזבים ששימשו כסות להעברת מיליוני שקלים לאפל באמצעות בני משפחתו, מבלי שהכספים דווחו לכונס הנכסים הרשמי ולרשויות המס.
בנוסף מייחסת הפרקליטות לכהן עבירות הלבנת הון בהיקף של כ-50 מיליון שקלים, בין היתר באמצעות חברות וחשבונות בנק בחו"ל, הסכמי הלוואה ופקודות יומן כוזבות והשקעות בנכסים ובפרויקטים מחוץ לישראל.
כתב האישום מייחס לכהן שורה של עבירות מס וסיוע לאחרים להתחמק ממס, זיוף ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, סיוע להסתרת נכסי חייב, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד. לנאשמים האחרים מיוחסות עבירות שונות בהתאם לחלקם הנטען בפרשות.
לצד חמשת הנאשמים הועמדו לדין גם שלוש חברות שבשליטת כהן – שמעון כהן עורכי דין בע"מ, Cohen Family Assets Ltd. ושמעון כהן שירותי ניהול בע"מ – בגין עבירות מס ומרמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו