העביר רימונים שקשורים לסכסוך מוסלי-ג'רושי: תושב אום אל פחם נעצר

שני רימוני רסס צה"ליים שנמצאו בתחילת החודש בתא מטען של רכב בכביש 6 ואשר קשורים לסכסוך בין משפחות הפשע מוסלי וג'רושי, הובילו למעצר של תושב אום אל פחם.

אחמד חרירי, תושב העיר הצפונית בן 21, חשוד לטענת המשטרה במסירת הרימונים לחשוד אחר שבמכוניתו נתפסו הרימונים.

למרות שהמשטרה לא הציגה ממצאי דנ"א או טביעות אצבע הקושרות אותו למסירת הרימונים, החוקרים טוענים כי בידיהם "מגוון ראיות". בית משפט השלום בתל אביב קבע כי קיים נגדו חשד סביר וכי "המסוכנות ברורה", והאריך את מעצרו בשבוע.

כאמור, חרירי נעצר אתמול (רביעי) בחשד לעבירות של קשירת קשר, סחר באמצעי לחימה ושיבוש חקירה. נציג ימ"ר תל אביב, רס"ב דן יואלי, טען בדיון כי מדובר בהמשך לחקירה שבמסגרתה נעצרו שני חשודים נוספים. אחד מהם, רוברט, נעצר בלפני כשבועיים וחצי בעת שנסע בכביש 6 לכיוון דרום, ובחיפוש ברכבו נמצאו שני רימוני רסס צה"ליים.

לטענת המשטרה, התמונה החקירתית שהתגבשה מעלה חשד כי חרירי הוא שמסר לרוברט את שני הרימונים זמן קצר לפני מעצרו. נציג המשטרה אמר כי בידי החוקרים דוח סודי מפורט וחומרי חקירה רבים וכי נותרו לביצוע שורה של פעולות חקירה, שחלקן קשורות ישירות לחרירי.

במהלך הדיון התברר כי צו המעצר נגד חרירי הוצא לפני שבוע. במשטרה טענו כי בין תפיסת הרימונים לבין הוצאת הצו בוצעו פעולות חקירה רבות, שבמהלכן עלה שמו של חרירי והחשד נגדו התחזק בהדרגה.

נציג המשטרה הסביר כי שמו עלה מספר ימים לאחר מעצרו של רוברט וכי תוצרי פעולות החקירה הם שהובילו בסופו של דבר להוצאת צו המעצר.

עוד עלה בדיון כי יום לפני מעצרו הגיע צוות בילוש לביתו של חרירי באום אל פאחם והציג לאביו את צו המעצר.

לטענת נציג המשטרה, נוצר עם חרירי קשר והוא היה מודע לכך שהוצא נגדו צו, אך לא התייצב ונעצר רק לאחר שאותר בידי בלשים. בעת מעצרו, כך נטען, היה עמו תיק ובו בגדים. נציג המשטרה טען כי הוא היה "בדרך להיעלם".

המשטרה טענה בנוסף כי חרירי שתק באופן גורף בחקירתו. לדברי נציג היחידה החוקרת, השתיקה משפיעה על קידום החקירה.

מנגד, סנגורו של חרירי, עו"ד מנשה סלטון, ביקש מבית המשפט לבחון את פרק הזמן שחלף מאז עלה שמו של מרשו בחקירה ועד שהוצא נגדו צו המעצר, וכן את הזמן שעבר עד לביצוע הצו. לטענתו, אם המשטרה סברה שקיימת מסוכנות או סכנה לשיבוש החקירה, היה עליה לפעול במהירות להוצאת הצו ולביצועו.

הסנגור הדגיש גם את היעדרן של ראיות פורנזיות ישירות הקושרות את מרשו לרימונים. לדבריו, אין בשלב זה טביעות אצבע או דנ"א הקושרים את חרירי לשני רימוני הרסס. הוא טען כי ככל שהחשד מבוסס על תיעוד ממצלמות אבטחה, על בית המשפט לבחון אם קיים דוח צפייה ואם הזיהוי, ככל שקיים, הוא ברמה גבוהה. לבסוף, ביקש לצמצם את מספר ימי המעצר, ככל שבית המשפט יסבור שאין מקום לשחררו.

השופטת שני שטרן קבעה כי הראיות הקיימות בתיק מעלות חשד סביר בעניינו של חרירי. "המסוכנות ברורה", קבעה, והוסיפה כי פעולות החקירה שהוצגו בפניה מלמדות על חשש לשיבוש החקירה. השופטת דחתה גם את טענת ההגנה בנוגע לפרק הזמן שחלף עד להוצאת צו המעצר ולביצועו.

לדבריה, לאחר שנחשפה לחומר החקירה התרשמה כי היחידה החוקרת "פעלה בשקידה תוך ביצוע מהלכים שונים ולא מיהרה להוציא צו לשווא". בסיום הדיון הורתה השופטת על הארכת מעצרו של חרירי בשבעה ימים.