מה שהחל כמפגש אקראי לפנות בוקר בתחנת אוטובוס בתל אביב, הסתיים בתוך זמן קצר במותו הטרגי של גבר בן 71. בית המשפט המחוזי בעיר גזר 30 חודשי מאסר בפועל על טקלום צגאי, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בשוד ובגרימת מוות ברשלנות, לאחר שהכה את הקשיש ושדד את מכשירו הסלולרי.
על פי כתב האישום המתוקן שבו הודה צגאי, האירוע התרחש לפני קצת למעלה משנה ברחוב האצ"ל בתל אביב. בשעות הבוקר המוקדמות הבחין צגאי במנוח שישב בתחנת האוטובוס, וחשד כי הוא מצלם אותו. צגאי ניגש אליו, לחץ את ידו והתיישב לצדו. במהלך חילופי הדברים ביניהם, הציג המנוח את מסך הטלפון שלו, ובתגובה ניסה צגאי למשוך את המכשיר מידיו בכוח. כשהקשיש ניסה להיאבק בו, הכה אותו צגאי בעוצמה באגרוף לפניו, גרם לשבר באפו, ונטל את המכשיר. לאחר מכן הניף את אגרופו בתנועת איום ונמלט מהמקום.
כעבור כרבע שעה הגיע המנוח לדירתו והחליף את בגדיו שהיו מגואלים בדם. דקות ספורות לאחר מכן, בעודו יושב על מיטתו, הוא נאנח מכאב והתמוטט. ניסיונות החייאה ממושכים שבוצעו בו לא הועילו, ומותו נקבע במקום.
בשלב הטיעונים לעונש דרשה הפרקליטות לגזור על צגאי חמש שנות מאסר. התביעה הדגישה את החומרה שבפגיעה באוכלוסייה מבוגרת ובאדם שיצא לעבודתו ומצא את מותו, וטענה כי גניבת טלפונים ניידים הפכה ל"מכת מדינה". לשיטת הפרקליטות, אין להתייחס לטלפון כאל רכוש רגיל, שכן הוא מכיל את חייו, זיכרונותיו ופרטיו האישיים של הבעלים.
מנגד, ההגנה ביקשה להסתפק ב-20 חודשי מאסר בלבד. סנגורו של צגאי טען כי לא היה מדובר ב"ציד קשישים" או במארב מתוכנן, אלא באירוע ספונטני שנולד מחשדו של הנאשם כי הוא מצולם. בנוסף, ההגנה נשענה על חוות הדעת הפתולוגית שהצביעה על כך שהמנוח סבל מהיצרות של 85% בעורקיו, מה שהוביל למסקנה כי המכה כשלעצמה לא הייתה סיבת המוות הישירה – נתון שהוביל לתיקון סעיף האישום המקורי לגרימת מוות ברשלנות.
אחד השיקולים המרכזיים שהובילו לעונש המקל יחסית היה הליך "סולחה" שנערך בין משפחת הנאשם למשפחת המנוח במסגרת הקהילה האריתראית, הרבה לפני ההסכמות המשפטיות. במסגרת זו, שילמו צגאי ומשפחתו למשפחת המנוח 60 אלף דולר (למעלה מ-200 אלף שקלים) כ"דמי נחמה".
השופט שמואל מלמד קבע בגזר הדין כי החברה מאבדת את הבסיס המוסרי לקיומה כאשר אדם אינו בטוח מפני תקיפה פיזית אלימה במרחב הציבורי. הוא אף אימץ את עמדת התביעה לפיה מכשיר סלולרי הוא "קופסת חיים". עם זאת, השופט קיבל את טענות ההגנה באשר לנסיבות הספונטניות של האירוע ולמצבו הרפואי של המנוח.
באשר לפיצוי הכספי, הגדיר אותו השופט כ"שיקול מרכזי בעל משקל כבד ביותר", שמעיד על חרטה עמוקה וכנה ולא על ניסיון טקטי להשגת הקלה במשפט. לאור מכלול השיקולים – ובהם נטילת האחריות, הפיצוי החריג בגובהו, היעדר עבר פלילי בעשור האחרון והיותו אב לשני ילדים – החליט השופט למקם את העונש בתחתית מתחם הענישה, וגזר על צגאי 30 חודשי מאסר בפועל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו