בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום (שלישי) עונש כבד של 22 וחצי שנות מאסר בפועל על נביל שעבאני, תושב העיר בן 62. שעבאני הודה והורשע במעשה טרור של ניסיון רצח ממניע לאומני, וכן בגניבה של אישה כבת 74, אותה הכיר במשך שנים ארוכות לאחר שעבד בביתה בעבודות ניקיון ותיקונים. נוסף על עונש המאסר, נגזרו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצויים בסך 150 אלף שקלים לנפגעת העבירה.
מכתב האישום המתוקן שבו הודה שעבאני, עולה תמונה מצמררת של תכנון וביצוע. על פי העובדות, שעבאני מאס בחייו בשל מצבו הכלכלי וניתוקו ממשפחתו. לאחר שצפה בשידורי החדשות וראה את מצב התושבים בעזה בצל מלחמת "חרבות ברזל", גמלה בליבו ההחלטה לבצע פיגוע דקירה נגד יהודים ולמות ממניע לאומי-אידיאולוגי. תחילה תכנן לבצע את הפיגוע באזור תחנת הרכבת הקלה הסמוכה לעיריית ירושלים, מתוך הנחה כי במקום נוכחים חיילים ושוטרים רבים.
אלא שתוכניותיו השתנו כאשר הגיע לביתה של המתלוננת כדי להשלים עבודת תיקון שהחל יום קודם לכן. באותו רגע החליט שעבאני כי את הפיגוע שתכנן יבצע באמצעות רציחתה של האישה המבוגרת, גם אם המעשה לא יוביל בסופו של דבר למותו. הוא חנק אותה במשך דקות ארוכות, ולאחר שגנב מביתה תכשיטים וכסף מזומן, עזב את הדירה כשהוא משוכנע שהיא אינה בין החיים.
זמן קצר לאחר מכן, גילה שעבאני כי שכח בזירה את מקל ההליכה שלו ושב אל הדירה. כשהבחין לתדהמתו כי הקשישה עדיין בחיים, תקף אותה באכזריות פעם נוספת, חנק אותה ודקר אותה בצווארה ובחזה במטרה לוודא את מותה. כתוצאה מהמעשים הקשים, נפצעה האישה באורח קשה.
בשלב הטיעונים לעונש, ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים לגזור על הנאשם עונש הנע בין 22 ל-26 שנות מאסר, לצד הפיצוי המרבי לנפגעת העבירה. נציגי הפרקליטות הדגישו את ניצול האמון וההיכרות המוקדמת, את האכזריות והנחישות להשלים את הרצח, ואת הנזק הפיזי והנפשי העצום שנגרם לקורבן כתוצאה מהמניע הלאומני.
הרכב השופטים – אלי אברבנאל, מיכל שרביט ופנינה נויבירט – מתח ביקורת חריפה על מעשיו של הנאשם. בגזר הדין צוין כי שעבאני פגע לא רק במתלוננת, אלא גם במרקם החיים השביר המתקיים בין ערבים ליהודים בבירה. השופטים הדגישו את החומרה המיוחדת שבניסיון לרצוח יהודי באשר הוא דווקא במקום העבודה, תוך ניצול ציני של היכרות אישית.
עוד קבע בית המשפט כי ריבוי אירועי הטרור שנועדו לרצוח יהודים בשנים האחרונות, ובפרט אירועי השבעה באוקטובר 2023, מחייב קביעת ענישה מחמירה ומרתיעה. השופטים התייחסו גם להתנהלותו של שעבאני לאחר המעשה, וציינו כי אמנם הודה בעבירה מיד עם מעצרו ושיתף פעולה עם חוקריו, אולם בדבריו האחרונים לפני מתן גזר הדין בחר שלא להביע כל חרטה על מעשיו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו