לאחר יותר משנה שבה תושבי שכונת שפירא בתל אביב חיו בפחד מתמיד, הוגש כתב אישום חמור נגד דר רחוב בן 51. כתב האישום כולל שמונה סעיפים בגין עבירות אלימות, איומים, מעשים מגונים והפרת הוראה חוקית, המשקפים מסכת אירועים קשה שנמשכה מאפריל 2025 ועד יולי 2026. התושבים המקומיים, שסבלו מהטרדות חוזרות ונשנות, מקווים כעת כי המעצר ישים קץ לתקופה הממושכת של חוסר הביטחון ואי-הוודאות.
על פי כתב האישום, הנאשם, שהתגורר בעבר ברחוב ישראל מסלנט בשכונה ובהמשך הפך לדר רחוב, המשיך לפקוד את האזור גם לאחר שעזב את דירתו. במהלך תקופה זו, נטען כי ביצע שורה ארוכה של עבירות כלפי תושבים ועוברי אורח. במספר הזדמנויות הוא עמד ערום בכניסה לבניין מגורים ועשה שם את צרכיו. באחד האירועים אף התקרב לאישה כשהוא אוחז בסיגריה דלוקה, ניסה להצמיד אותה לידה, וקילל אותה לאחר שנמלטה מהמקום.
החלק החמור בכתב האישום מתייחס לשורת עבירות מין שבוצעו לכאורה במרחב הציבורי. נטען כי באחד המקרים הנאשם הפשיל את מכנסיו ותחתוניו והתקדם לעבר אישה ושלושה ילדים קטנים, בני ארבע וחמש, תוך כדי שהוא מבצע בעצמו אקט מגונה. לאחר שהאישה צעקה עליו הוא התרחק, אך שב במהרה וניסה לחזור על המעשה, ובהמשך אף עשה זאת בתחנת אוטובוס סמוכה. במקרה אחר התערטל בסמוך למועדונית משפחתית, ובאירוע נוסף הרים את חולצתו ודרש מעוברת אורח ללטף אותו.
איומים על קשישה ותקיפת קטין
האישומים מגוללים גם מקרי אלימות ואיומים קשים כלפי אוכלוסיות פגיעות. בחודש יוני האחרון פנה הנאשם לקשישה בת 89 ודרש ממנה כסף ואוכל. משסירבה, איים עליה באומרו: "אם לא תביאי אני אוציא לך עין", תוך שהוא מקרב את אצבעו לפנייה, עד שזעקותיה הזעיקו עוברי אורח למקום. באירוע אחר, נטען כי אחז בחוזקה בכתפו של ילד בן ארבע וחצי ומנע ממנו להתקדם, וזאת משום שסבו של הילד סירב לתת לו כסף לסיגריות.
הפרת צו ההרחקה ומסוכנות מתמשכת
לפי הפרקליטות, מסוכנותו של הנאשם מתבטאת גם בזלזולו בהחלטות שיפוטיות. ב-17 ביולי הורה בית המשפט להרחיק את הנאשם מרחוב ישראל מסלנט למשך 30 ימים, אולם הוא חזר למקום ארבעה ימים בלבד לאחר מכן והפר את תנאי השחרור שנקבעו לו.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים הדגישה המדינה כי מדובר בדפוס התנהגות חוזר וחסר עכבות, שאינו אירוע נקודתי, אלא מסכת מתמשכת הכוללת פגיעה במרחב הציבורי וקיום התנהגות מינית פוגענית לעיני קטינים רכים. בפרקליטות ציינו כי הפרת צו ההרחקה המיידית מלמדת שתנאי השחרור וחלופות מעצר אינם יכולים להציב לנאשם גבול אפקטיבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו