ונהפוכו: פעיל טרור ניסה להוציא כסף מעיריית ירושלים - ונאלץ לשלם

פעיל בארגון טרור ביקש לקבל מאות אלפי שקלים מעיריית ירושלים בעקבות תאונה - אך בסופו של ההליך מצא את עצמו משלם לה כסף.

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעור העירייה וקבע כי הפיצוי שנפסק לו בגין הפסדי השתכרות התבסס על טענות שלא הוכחו, וכי אין מקום לפצות אדם על הכנסה מדומה או על מסלול תעסוקתי שלא נמצא לו בסיס ראייתי.

הפרשה החלה בתביעה שהגיש האיש בעקבות תאונה שאירעה בשנת 2019 בשכונת צור באהר בירושלים. לטענתו, הוא נפגע ברגלו בשל מפגע בפתח ניקוז בכביש. בית משפט השלום בירושלים קיבל את תביעתו וקבע כי העירייה אחראית למפגע. במסגרת פסק הדין המקורי נפסקו לו פיצויים, כאשר חלק משמעותי מהסכום, 188,840 שקלים, נועד לפצות אותו בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד.

אלא שבמהלך ניהול ההליך ערערה העירייה על רכיב זה, ולאחר חקירה שביצעה טענה כי התובע הציג תמונה שאינה משקפת את המציאות. לטענת העירייה, האיש הציג עצמו כבעל קריירה אזרחית הכוללת עבודה כמהנדס, כמנהל בית ספר, כעיתונאי וכצלם פרילנסר - אך לא הצליח להציג ראיות התומכות בכך.

מהבדיקות שבוצעו עלה כי ההכנסות שעליהן הצביע לא הופקדו בחשבונות הבנק שלו, לא דווחו לרשויות המס, ובמשך שנים כמעט שלא נמצאו אינדיקציות לעבודה מסודרת או להכנסות מהמקצועות שבהם טען כי עסק.

במהלך הדיונים התברר גם כי האיש הורשע בעבר בעבירות טרור, ובמסגרת עדותו הודה כי עבד עבור ארגון שהוכרז בישראל כארגון טרור.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט רם וינוגרד, התייחס לכך בפסק הדין וציין כי מדובר בעבודה עבור ארגון טרור, וכי הדבר משתלב עם הרשעותיו הקודמות של התובע בעבירות חמורות, בהן הנחת חומרי חבלה בכוונה לגרום למוות וניסיונות לפגיעה באחרים על רקע אידיאולוגי.

בית המשפט קבע כי גרסתו של התובע ביחס לאופי הארגון שבו פעל אינה נכונה, וכי הדבר משליך גם על מהימנות טענותיו בנוגע לעבודות שביצע ולמקורות הכנסתו.

בעקבות זאת טענה עיריית ירושלים כי אין לחשב את הפיצוי כאילו מדובר באדם שניהל קריירה יציבה והיה צפוי להשתכר עד גיל הפרישה, כאשר בפועל לא הוכחה תעסוקה חוקית רציפה.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת העירייה וקבע כי התובע לא הצליח להוכיח שעבד בשנים שקדמו לתאונה וכי הגרסאות שמסר אינן מתיישבות עם הראיות. בהתאם לכך הופחת מלוא רכיב הפסדי ההשתכרות שנפסק לו - 188,840 שקלים.

בנוסף, דחה בית המשפט את ערעורו של התובע וחייב אותו לשלם לעיריית ירושלים הוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים.

עו"ד אירית קדמי, ראשת צוות בכירה ביטוח ונזיקין במינהל היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, שמשרדה ניהל את ההליך יחד עם עורכי הדין מיטב ואז וליאור ברסנו, מסרה ל"היום": "מדובר בפסק דין בעל חשיבות ציבורית ומשפטית גדולה. בית המשפט קיבל את עמדת העירייה שלפיה לא ניתן לבסס פיצוי על מצגי שווא או על הכנסות שלא הוכחו. הפיצוי חייב להתבסס על המציאות ועל ראיות - ולא על טענות שלא נמצא להן בסיס".