הפרוטקשן שהפך לעסקת נדל"ן: אחים מלוד מואשמים בסחיטה ובהלבנת הון במיליונים

מה שהחל, כדרישה לתשלום עבור "שמירה" באתר בנייה, התפתח לפי כתב האישום לפרשת פרוטקשן רחבת היקף שכללה שכר פיקטיבי, השתלטות על נכסי נדל"ן, קבלת משכנתא במרמה והלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים.

כעת, הגישה פרקליטות מחוז מרכז כתב אישום חמור נגד שני אחים מלוד, שלפי הנטען ניצלו במשך שנים את מצוקתו ופחדו של קבלן בנייה כדי להוציא ממנו סכומי כסף עצומים ולהפיק טובות הנאה נוספות.

לפי כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז, שני האחים, מחמד אבו קטיפאן, בן 25, וסאהר אבו קטיפאן, בן 27, מואשמים בשורת עבירות ובהן גביית דמי חסות, עושק, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון, עבירות מס ועיסוק בשמירה ללא רישיון.

הפרקליטות טוענת כי החל מחודש אוגוסט 2021 ניצלו השניים את חששו של בעל חברת הבנייה "מבני תמרה", שפעלה בין היתר בפרויקט תמ"א 38 ברמלה, וגבו ממנו כספים באמתלה של שירותי שמירה, אף שלטענתה לא סיפקו שירות כזה ולא היו בעלי רישיון לעסוק בכך.

בכתב האישום מתואר הרקע לתופעת הפרוטקשן בענף הבנייה, שלפיו בעלי אתרי בנייה נדרשים לשלם עבור "שמירה" מתוך חשש מפגיעה ברכושם. הפרקליטות טוענת כי האחים ניצלו בדיוק מציאות זו. "ניצלו הנאשמים את המצוקה של ז' וגבו ממנו כספים רבים", נכתב, באמצעות גביית תשלומים עבור שמירה שלא סופקה ובמקביל באמצעות השתלטות על נכסי נדל”ן שבבעלותו.

על פי האישום, לאחר שנגרמו נזקים באזור אתר הבנייה ובהם הצתת קרשים, פנה מחמד אבו קטיפאן לקבלן בדרישה לתשלומים עבור שמירה. נטען כי הקבלן, שהכיר את "מוניטין העברייני" של משפחת אבו קטיפאן, נעתר לדרישה. בין נובמבר 2021 לפברואר 2024 שולמו למחמד, לפי האישום, 385,100 שקלים, אף שלא עבד בפועל ולא סיפק כל שירות.

הפרקליטות מוסיפה כי בתקופות מסוימות הייתה משכורתו הגבוהה ביותר בחברה, גבוהה אף ממשכורתו של בעל החברה עצמו, וכי השכר שולם "בשל המוניטין העברייני של נאשם 1 ורצונו של ז' לרצותו". עוד נטען כי חלק מההכנסות כלל לא דווחו לרשויות המס.

גם האח סאהר דרש לקבל תשלומים דומים. בין ינואר 2022 לפברואר 2024 הועברו לחשבונו, כך נטען, 298,745 שקלים, אף שלא סיפק שירותי שמירה כלשהם. הפרקליטות טוענת כי גם תשלומים אלה שולמו בשל החשש מפני האחים והרצון לרצותם. בסיכום חלק זה נטען כי מדובר בכספים שהושגו בעבירות מקור של עושק וגביית דמי חסות, אשר הופקדו בחשבונות הבנק של השניים תוך הסוואת מקורם.

הפרשה, לפי האישום, לא הסתיימה בתשלומי הפרוטקשן. הפרקליטות טוענת כי במקביל חתם מחמד אבו קטיפאן על הסכם לרכישת דירת גן בשווי 3.4 מיליון שקלים מבעל החברה ומרעייתו, אולם לא שילם את מרבית התמורה גם כעבור יותר מארבע שנים מהמועד שנקבע בחוזה.

עוד נטען כי כדי לממן את העסקה הציג לבנק מצגי שווא, ובהם תלושי שכר, הצהרות כוזבות על הון עצמי והצהרה שלפיה המוכרת קיבלה לידיה 1.36 מיליון שקלים, בעוד שלטענת הפרקליטות בפועל הועברו רק 330 אלף שקלים. בעקבות זאת, כך נטען, אושרה לו משכנתא בסך 2.04 מיליון שקלים.

החזרי המשכנתא מומנו בהמשך באמצעות כספי הפרוטקשן שקיבלו שני האחים מהקבלן, בסכום מצטבר של 455,907 שקלים. הפרקליטות מוסיפה כי בדרך זו הוסווה מקור הכספים, וכי דירת הגן עצמה שימשה, לפי הנטען, כאמצעי להלבנת הון. עוד נטען כי מחמד לא שילם מיליון ושלושים אלף שקלים שהיה עליו להעביר כהון עצמי במסגרת העסקה, וכי מדובר בטובת הנאה שהתקבלה תוך ניצול מצוקת הקבלן.

עוד מייחסת הפרקליטות למחמד הגשת הצהרה כוזבת למיסוי מקרקעין, שלפיה שילם באמצעות המחאות יותר משלושה מיליון שקלים עבור רכישת הדירה, בעוד שלטענתה בפועל שילם 330 אלף שקלים בלבד ולא בוצעו כלל תשלומים באמצעות המחאות.

באשר לסאהר אבו קטיפאן, נטען כי במשך כשנתיים וחצי התגורר לסירוגין בפנטהאוז שבבעלות הקבלן מבלי לשלם דמי שכירות, אף שבחוזה התחייב לבצע עבודות שיפוץ במקום. הפרקליטות מעריכה את שווי דמי השכירות שלא שולמו ואת טובת ההנאה שקיבל בלפחות 300 אלף שקלים.

בסיכום כתב האישום נטען כי מחמד קיבל לכאורה דמי חסות ועשק בהיקף של 1,415,000 שקלים, ביצע עבירות מס בהיקף של 1,318,100 שקלים והלבין הון באמצעות דירת הגן ששווייה 3.4 מיליון שקלים. לגבי סאהר נטען להיקף של 598,745 שקלים בגביית דמי חסות ועושק ולעבירות מס בסך 300 אלף שקלים. הפרקליטות טוענת כי השניים "ניצלו מצוקה של אדם החושש מפגיעה בגופו או בגוף בן משפחתו או ברכושם וקיבלו שלא כדין דבר שאינו מגיע להם כדין". בנוסף מבקשת המדינה, אם יורשע מחמד, לחלט את זכויותיו בדירת הגן.