סגירת המרחב האווירי בעקבות מבצע "עם כלביא" הובילה לביטול טיול מאורגן לאיסלנד, אך המחלוקת האמיתית החלה רק לאחר מכן.
חברת הנסיעות איילה נסיעות ותיירות בע"מ, השיבה למטיילת את רוב כספה אך קיזזה יותר מארבעת אלפים שקלים כדמי ביטול. בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון קבע כי הקיזוז נעשה ללא בסיס מספק וחייב את החברה להשיב את מלוא הסכום שנוכה, לצד הוצאות משפט.
על פי התביעה, התובעת שילמה עבור הטיול המאורגן בן 12 הימים לאיסלנד 22,998.74 שקלים שהם 5,700 אירו. לאחר ביטול הטיול השיבה לה החברה 18,865.34 שקלים בלבד, לאחר שקיזזה 4,133.4 שקלים בטענה שמדובר בדמי ביטול שנאלצה לשלם לספקים עמם התקשרה לצורך קיום הטיול.
התובעת טענה כי הרשמתה לטיול הייתה מותנית במציאת שותפה לחדר וכי בכל מקרה הטיול בוטל ביוזמת החברה בשל סגירת המרחב האווירי. לדבריה, לא נמסר לה כל מידע באשר לגביית דמי ביטול במקרה שבו החברה היא זו שמבטלת את הטיול, והיא מעולם לא הסכימה לניכוי שבוצע מכספה. בשל כך הגישה תביעה בסך 5,000 שקלים.
מנגד טענה חברת הנסיעות כי לתובעת הוצע לרכוש "מגן עליון", פוליסה בעלות של כשני אחוזים ממחיר העסקה שהייתה מבטיחה החזר מלא ללא דמי ביטול במקרה של ביטול הטיול, אולם היא בחרה שלא לעשות כן. עוד טענה החברה כי הביטול נכפה עליה בשל נסיבות שלא היו בשליטתה וכי פעלה לצמצום הנזק מול הספקים ואף השיבה לנוסעים את כספם עוד בטרם קיבלה מהם החזרים בפועל. לטענתה, דמי הביטול נקבעו לאחר בחינת התחייבויותיה מול הספקים ולכן יש לדחות את התביעה.
השופט קבע כי אין מחלוקת שמדובר במקרה של סיכול חוזה. לדבריו, לא עצם פרוץ המבצע הוא שהוביל לביטול הטיול אלא סגירת המרחב האווירי, אירוע שלא ניתן היה לצפותו או למנוע אותו. בפסק הדין נכתב כי "לא עצם פרוץ המבצע הביא לביטול החוזה, אלא ההחלטה בדבר סגירת המרחב האווירי, שלא אפשרה את המראת הטיסה לאיסלנד".
עם זאת קבע בית המשפט כי אף שבמקרה של סיכול חוזה קיימת חובת השבה הדדית, חברת הנסיעות לא הוכיחה כי הייתה זכאית לקזז את דמי הביטול מהתובעת. השופט הדגיש כי החברה לא כללה בהסכם הוראות המתייחסות לביטול ביוזמתה או לביטול עקב נסיבות מסכלות, ולא הציגה מדיניות ביטול של הספקים או ראיות להוצאות הנטענות. עוד קבע כי הצעת רכישת פוליסת "מגן עליון" אינה יכולה להחליף את חובתה של החברה להציג ללקוחה את תנאי ההתקשרות במלואם.
בפסק הדין אף צוטטה הודעת דואר אלקטרוני ששלחה החברה ללקוחות, ממנה עלה כי באותה עת "התמונה מתבהרת לדמי ביטול די גבוהים", אך למרות זאת כבר החליטה החברה לקבוע את גובה דמי הביטול. השופט הסיק מכך כי החברה "כלל לא סיימה הבירור מול הספקים, אלא קבעה את גובה דמי הביטול על דרך אומדן", ובהמשך קבע כי "הנתבעת קבעה את דמי הביטול באופן שרירותי, ללא כל תימוכין שיש בהם לבסס הטענה בדבר גובה דמי הביטול".
בסיכומו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה במלואה, חייב את חברת איילה נסיעות ותיירות להשיב לתובעת את 4,133 השקלים שנוכו מכספה וכן לשלם לה הוצאות משפט בסך 750 שקלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו