האחות שהצדיקה את מתקפת 7 באוקטובר הורשעה בהסתה לטרור והזדהות עם חמאס

סטורי שפורסם בשעות הראשונות של מתקפת 7 באוקטובר, בזמן שממדי הטבח החלו להתברר, הסתיים בהרשעה פלילית. שופט בית משפט השלום, איתי רגב, קבע כי סג'א תלאווי, אחות שעבדה בבית החולים בילינסון, ביצעה עבירות של הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור.

על פי כתב האישום, הנאשמת פרסמה בסטורי באנגלית כי הפלסטינים "נצורים, מדוכאים ומטוהרים אתנית" וכי "ההתנגדות הזו היא במאה אחוז צפויה ומוצדקת", בצירוף שלושה אמוג'ים של דגל פלסטין. שלושה ימים לאחר מכן, במהלך בירור שנערך לה בבית החולים, עמדה מאחורי הפרסום והסבירה: "זה העם שלי". המדינה טענה כי בכך פרסמה דברי שבח, אהדה ותמיכה במעשי הטרור שבוצעו באותו יום ואף הזדהתה עם ארגון טרור

לטענת התביעה, הפרסום עלה "ביום הכי נורא של המלחמה", כאשר הזוועות כבר היו ידועות, והמילים התייחסו באופן ברור למחבלי חמאס שביצעו את הטבח. עוד נטען כי השימוש במילה "אנחנו" ו"העם שלה" מעידים כי הנאשמת שייכה את עצמה למבצעי המעשים. התביעה הוסיפה כי עצם הפרסום לחשבון בעל מאות עוקבים, לצד אופיין הוויראלי של הרשתות החברתיות והאווירה הציבורית באותם ימים, יצרו אפשרות ממשית שהפרסום יעודד ביצוע מעשי טרור נוספים.

בא כוחה של הנאשמת טען כי היא הודתה רק בעובדות ולא בביצוע העבירות. לדבריו, לא הוכח שהטקסט נכתב על ידה, אלא שמדובר בפרסום קיים ששיתפה, ולא הובאו ראיות לכך שמי מעוקביה נחשף אליו בפועל. עוד נטען כי ייתכן שהפרסום הוגבל ל"רשימת חברים קרובים" באינסטגרם ולכן אינו מהווה פרסום פומבי. ההגנה הדגישה כי הנאשמת היא אחות במקצועה, אזרחית ישראלית ואדם שאינו פעיל פוליטית, וכי פרשנות המדינה פוגעת בחופש הביטוי. בנוסף נטען שלא ניתן להרשיע אדם הן בהסתה לטרור והן בגילוי הזדהות עם ארגון טרור בגין אותו פרסום יחיד.

השופט איתי רגב דחה את טענות ההגנה. הוא קבע כי גם סטורי באינסטגרם המופץ למאות עוקבים מהווה "פרסום בפומבי", וכי הטענה שמדובר ב"קלוז פרינדס" אינה שוללת את יסוד הפומביות. עוד נקבע כי תוכן הפרסום מהווה "דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור והזדהות עמו". השופט הוסיף כי אמירתה המאוחרת של הנאשמת, "זה העם שלה", מחזקת את המסקנה כי הזדהתה עם מבצעי המעשים.

עוד קבע בית המשפט כי עיתוי הפרסום, בשעות הראשונות של מתקפת 7 באוקטובר, יחד עם תפוצתו והמצב הביטחוני ששרר באותה עת, מקימים את דרישת "האפשרות הממשית" שהפרסום יביא לעשיית מעשי טרור. בפסק הדין נכתב כי "ימי מלחמה אינם ימים רגילים, ולמילים בהם יש כוח רב לעודד ולדרבן אנשים לאלימות", וכי יש להביא בחשבון גם את השפעת הפרסום על "אנשים שאינם סבירים או נורמטיביים".

בסיום הכרעת הדין הרשיע אותה בשתי העבירות שיוחסו לה, הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור.