יותר מ־7,100 גברים חיים בפוליגמיה בדרום - רק 25 כתבי אישום הוגשו

בזמן שבוועדת העבודה והרווחה מקודמת הצעת חוק של ח"כ עודד פורר שנועדה לצמצם את תופעת הפוליגמיה, דיון שנערך היום (שלישי) בכנסת חשף תמונה מטרידה בהרבה - כזו שמלמדת כי החקיקה היא רק קצה הקרחון של אחת התופעות החברתיות והלאומיות המורכבות ביותר בדרום.

הנתונים שהוצגו בדיון מטלטלים: יותר מ־7,100 גברים מוסלמים בדרום חיים במשפחות פוליגמיות, אך למרות היקף התופעה, רק 25 תיקים הבשילו לכדי כתבי אישום. במקביל נחשפו מנגנונים שמאפשרים לתופעה להמשיך להתקיים באמצעות קצבאות, הטבות ומסלולים שונים במערכות המדינה.

הדיון התקיים לאחר עיכוב בקידום הצעת החוק, ובמהלכו הציגו נציגי הממשלה, הפרקליטות, הביטוח הלאומי ומערכת הבריאות תמונה עגומה של אכיפה חלקית מול תופעה שהולכת ומתרחבת. בין היתר נחשף כי לבית החולים סורוקה חוב של כ־12 מיליון שקלים בגין טיפולים ביולדות שאינן תושבות ישראל, וכי המדינה משלמת מדי חודש מיליוני שקלים הקשורים באופן ישיר או עקיף למשפחות פוליגמיות.

לצד הנתונים הכלכליים, עלו בדיון ובהצגות קודמות של גורמי רווחה ואכיפה גם ההשלכות החברתיות הקשות של התופעה: פגיעה מתמשכת במעמד הנשים והגברת התלות הכלכלית שלהן, עומסים חריגים על מערכות הרווחה, הבריאות והחינוך, וכן מצבים של חוסר יציבות משפחתית הפוגעים בילדים לאורך זמן. גורמים מקצועיים התריעו בעבר כי שילוב של היעדר אכיפה אפקטיבית לצד תמריצים כלכליים יוצר בפועל כר פורה להתרחבות התופעה.

לצד הנתונים שהוצגו בדיון, כפי שפורסם בעבר במסמך מחקר של מכון ריפמן בנגב העוסק בהשלכות הדמוגרפיות של התופעה, שיעור הפוליגמיה בחברה הבדואית בנגב נע בין 20% ל־35% ממשקי הבית. על פי המחקר, כ־70% עד 80% מהנשים הנוספות במשפחות אלו מגיעות מיהודה ושומרון ומרצועת עזה.

עוד נטען כי במקרים רבים הילדים מתחנכים במסגרות שבהן חלק מאנשי הצוות החינוכי מחזיקים בתעודות הוראה מהרשות הפלסטינית – נתון שלדברי עורכי הדוח מייצר זיקה תרבותית וחינוכית חוצת גבולות.

על פי התחזיות, משקי בית פוליגמיים מונים בממוצע 10 עד 15 ילדים, מה שמוביל לקצב גידול דמוגרפי מואץ במיוחד. לפי הדוח, אוכלוסיית הבדואים בנגב עשויה לגדול מכ־286 אלף תושבים כיום ללמעלה ממיליון עד שנת 2050.

עוד נטען בדוח כי מגמה זו, לצד היקף הנשק הבלתי חוקי והפשיעה בדרום, יוצרת אתגר משילותי מתמשך, שבמסגרתו יכולתה של המדינה לאכוף את החוק ולשמור על יציבות אזרחית נשחקת לאורך זמן.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, לא הסתירה את תסכולה מהנתונים ואמרה: "25 כתבי אישום על תופעה של אלפים זה כמו לשים פלסטר על לב פתוח". לדבריה, כל עוד המדינה אינה סוגרת את מנגנוני התמרוץ הכלכליים, האכיפה לבדה לא תצליח לבלום את התופעה.

בוועדה הזהירו כי מאחורי המספרים מסתתרת מציאות רחבה בהרבה של פגיעה בנשים ובילדים, חשש לניצול ולסחר בבני אדם, ועומס הולך וגובר על מערכות המדינה.

אם עד היום הדיון הציבורי התמקד בעיקר בהצעת החוק, הרי שהדיון היום המחיש כי מדובר במשבר מערכתי רחב, כזה שלדברי המשתתפים המדינה עדיין רחוקה מלשלוט בו. לדבריהם, בהיעדר גורם מתכלל ותיאום בין-משרדי, הפערים רק צפויים להעמיק.