"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכיר אישה ברשת העביר מידע על אזעקות וטילים לאיראנים

כתב אישום הוגש נגד ניסן אביב, בן 39 בגין עבירות ריגול • אביב מואשם בכך שמסר מידע לגורם עוין באמצעות טלגרם ובתמורה לתשלום כספי • הוא יצר קשר באמצעות קבוצת היכרויות בפייסבוק עם פרופיל בשם "אליזבט בראון" שחיבר אותו לסוכן זר

,עודכן
0השמעה
פרשת ריגול חדשה. צילום: רויטרס, GPT

בעיצומה של הלחימה מול איראן, בזמן שמאות טילים וכטב"מים שוגרו לעבר ישראל והציבור התמודד עם אזעקות בלתי פוסקות, התנהל לכאורה קשר חריג בין ניסן אביב, תושב בת ים בן 39, לבין גורם שפעל עבור איראן. לפי כתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הקשר החל בהיכרות ברשתות החברתיות והמשיך בהעברת מידע על המתרחש בישראל בתמורה לתשלומים במטבעות קריפטוגרפיים.

החיים של מוטי ממן, שהיה בקשר עם סוכנים איראנים

על פי הנטען, הקשר שהוביל להגשת כתב האישום החל בסוף שנת 2025, כאשר אביב הכיר באמצעות קבוצת היכרויות בפייסבוק אישה שהציגה עצמה בשם "אליזבט". במהלך השיחות ביניהם סיפר לה על חייו האישיים, ובהמשך היא הציעה לו ליצור קשר עם אדם נוסף שלדבריה עובד ב"מוסד שיכול לעזור".

לפי כתב האישום, כעבור מספר שבועות פנה אליו אותו אדם באמצעות אפליקציית טלגרם וביקש ממנו להקליט סרטון אישי שבו יציג את עצמו, יציין היכן הוא מתגורר ויספר על מצבו הבריאותי, בתמורה לתשלום כספי. כאשר הסביר שאין ברשותו ארנק דיגיטלי לקבלת מטבעות קריפטוגרפיים, קיבל הנחיות מפורטות כיצד לפתוח אחד כזה. לאחר שהעביר את הסרטון, הופקד לחשבונו סכום של כעשרים דולר. לפי האישום, לאחר מכן נאמר לו במפורש: "אל תגיד את זה לאף אחד".

הפרקליטות טוענת כי מאותו שלב הפך הקשר לרציף ושיטתי. באחת ההתכתבויות שאל אותו הגורם: "עכשיו אתה רוצה להרוויח כמה מאות דולרים?", ואביב השיב בחיוב. לפי כתב האישום, בחודשים שלאחר מכן המשיך הנאשם לעמוד בקשר עם מי שהוגדר כסוכן חוץ, למרות שלדברי המדינה הבין או לכל הפחות חשד שמדובר בגורם איראני או במי שפועל עבור מדינת אויב או ארגון טרור.

על פי הנטען, הסוכן ביקש מהנאשם מידע שוטף על המצב בישראל במהלך מבצע "שאגת הארי". כך, בין היתר, שלח לו אביב ידיעות חדשותיות על נפילות טילים, תיעד טיל שחצה את השמיים מעליו והעביר את התמונה, ודיווח על שיגורי טילים וכטב"מים לעבר ישראל. באישום נטען כי מסר פרטים על אזעקות שנשמעו ברחבי הארץ, על אזורי פגיעה שונים ועל מספרי נפגעים שעליהם שמע או קרא.

דיווח לסוכן זר על זירות נפילה,צילום: תיעוד מבצעי מד"א

כתב האישום מייחס לו גם העברת מידע הנוגע לאווירה הציבורית בישראל. בין היתר נטען כי דיווח שהציבור אינו מרוצה מהמלחמה, כי אנשים מבולבלים מהמצב הביטחוני, שאינם מסתובבים ברחובות וכי באותה עת לא התקיימו הפגנות. בהמשך העביר דיווחים נוספים על תחושת לחץ בקרב הציבור ועל מחלוקות פוליטיות סביב ניהול המערכה.

לצד זאת, לפי האישום, נשאל הנאשם גם על תפקודן של מערכות אזרחיות בישראל. בתשובותיו מסר לכאורה כי אספקת החשמל פועלת כסדרה, שאין תקלות במערכות המים והאינטרנט וכי התשתיות ממשיכות לתפקד למרות המלחמה.

הפרקליטות טוענת כי עבור המידע שמסר קיבל הנאשם תשלומים נוספים במטבעות קריפטוגרפיים. באחת ההתכתבויות, כך לפי האישום, הונחה להסתיר את מקור הכסף ולהסביר במידת הצורך כי מדובר בהעברה מקרוב משפחה. בהמשך הועבר אליו תשלום נוסף של עשרות דולרים.

פרט נוסף המופיע בכתב האישום מתייחס למשימה שקיבל באפריל השנה. לפי הנטען, התבקש לכתוב שמות נשיאים על שטרות כסף, לצלם את התוצאה ולהעבירה לסוכן תמורת תשלום. מאחר שלא היו ברשותו שטרות, השתמש בדף נייר ובמטבע, צילם ושלח את התיעוד.

בבקשת המעצר שהוגשה במקביל לכתב האישום טוענת המדינה כי חומר הראיות כולל הודאות של הנאשם עצמו, תכתובות שנתפסו במכשיר הטלפון שלו, תיעוד העברות כספים בארנקים דיגיטליים ועדות של קרובת משפחה. לפי הבקשה, אותה קרובת משפחה אף הזהירה אותו בזמן אמת שלא לשתף פעולה עם האיראנים, אולם הוא המשיך בקשר. עוד נטען כי במהלך חקירותיו הודה שפעל מתוך מניע כלכלי והבין את המשמעות הביטחונית של מעשיו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר