גבר נאשם בריגול אחר זוגתו, המשטרה "כשלה בחקירה" - והתיק קרס

כתב האישום שהוגש גולל מסכת אירועים מטרידה: התביעה טענה כי הנאשם מיקם מצלמה נסתרת מאחורי ארון המטבח בדירת המשותפת שלו ושל בת הזוג, ללא ידיעתה או הסכמתה - ואפשרה לו להאזין, לצפות ולתעד את שיחותיה עם אחרים באמצעות אפליקציה ייעודית שהותקנה במכשיר הטלפון הנייד שלו. אולם, השופטת החליטה לבטל את כתב האישום כאשר הסתמכה על מחדל חקירתי חמור של המשטרה.

במהלך המשפט, ניסתה התביעה להוכיח כי התקיים אצל הנאשם המצב הנפשי הפלילי הנדרש לעבירות אלו. המאשימה התבססה על כך שבטלפון הנייד של הנאשם אכן נמצאו סרטוני שמע שבהם נשמעת המתלוננת משוחחת עם אחרים, וטענה כי מגורים משותפים אינם מקימים הסכמה לפגיעה בפרטיות.

התביעה טענה כי עצם הצבת המכשיר והפעלתו, לצד הפקת התכנים שהגיעו למכשיר הטלפון של הנאשם, מעידים על מודעות וכוונה ברורה לבצע האזנת סתר אסורה, המהווה פגיעה חמורה באוטונומיה של הפרט.

נרכשה באישור המתלוננת

מנגד, הנאשם כפר באופן גורף במיוחס לו והציג גרסה עקבית ותמימה שהחלה כבר מחקירתו הראשונה. הוא טען כי המצלמה נרכשה על דעתה של המתלוננת ובאישורה, במטרה לפקח על לקוחות שהגיעו לעסק הביתי שלה ולהשגיח על בנם המשותף כשתגיע שמרטפית.

לדבריו, בעל העסק שבו רכש את המצלמה התקין לו את האפליקציה בטלפון, אך הוא עצמו לא הצליח לסנכרן ולהפעיל אותה בבית. הנאשם הסביר כי מאחר שסבר שהמצלמה אינה פועלת, הוא הניח אותה בארון סגור מעל המקרר ושכח ממנה לחלוטין, ואין לו שום מושג כיצד הגיעו ההקלטות לנייד שלו.

בסופו של דבר, החליטה השופטת הבכירה טל תדמור-זמיר לזכות את הנאשם מכל העבירות שיוחסו לו. בפסק דינה קבעה השופטת כי בעוד שהיסוד העובדתי של האזנת הסתר אכן התקיים, התביעה כשלה לחלוטין בהוכחת היסוד הנפשי הפלילי. השופטת מצאה את עדותו של הנאשם כמהימנה, וציינה כי היא נתמכת באופן מלא בעדותה של המתלוננת עצמה, שאישרה כי בעבר הם שוחחו על רצונם להתקין מצלמה בשל הבאת מטפלת.

לצורך ריגול?

השופטת הדגישה כי המצלמה נמצאה במעין ארון סגור ובפיר של המקרר, כך שלא ניתן היה לקלוט באמצעותה קלט חזותי של המתרחש בבית, מה שמחזק את הגרסה שלא הייתה כוונה להסתירה לצורך ריגול.

פסק הדין כלל ביקורת על המחדל הטכנולוגי של המשטרה, שכשלה ולא הציגה ראיות שיכולות לקשור בין המצלמה לטלפון. השופטת תמהה על כך שהמצלמה עצמה כלל לא נבדקה, וכי התביעה הגישה דו"ח סלברייט גולמי ללא דו"ח תובנות של מומחה שיסביר את נתיב המידע ואילו חוקר הזירה הטכנולוגית העיד שלא עיין בתוכן הפריקה ולא יכול לומר מה מיקום הקבצים בטלפון.

כשנשאל כיצד הוא מסביר את העובדה שבטלפון של הנאשם נמצאו רק כ-24 דקות של הקלטות קטועות לאורך תקופה של חצי שנה לפי כתב האישום לא יכול היה להשיב. "בהיעדר דו"ח תובנות", קבעה השופטת, "אין בידי בית המשפט את הכלים הדרושים כדי לברור את הנתונים הרלבנטיים מפריקת הטלפון של הנאשם ולקבוע ממצאים עובדתיים בנוגע לתכנים שנמצאו בו".

השופטת סיכמה את זיכוי הנאשם  וכתבה כי בהיעדר כלים אלו, "לא ניתן לשלול את גרסת הנאשם שלפיה הוא לא היה מודע לכך שהמצלמה פועלת ושלפיה ההקלטות הגיעו לטלפון הנייד שלו מחמת תקלה טכנית".