"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

מירוץ נגד השעון: המנגנון של צה"ל והמשטרה ללכידת העריקים החרדים

במערכת הביטחון מקיימים שיחות שוטפות כדי להרחיב את אכיפת הגיוס בעקבות פסיקת בג"ץ • הנוהל החדש של המפכ"ל דני לוי מחייב שוטרים לעכב משתמטים שבהם נתקלו באקראי למשך 30 דקות בלבד עד להגעת מצ"ח • בצבא מנסים לייעל את זמני התגובה בשטח, בעוד בפלגים הקיצוניים מאיימים להפעיל מערכי התרעה ולצאת להפגנות כדי לסכל את המעצרים

,עודכן
0השמעה
הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס. צילום: אורן בן חקון

צה"ל ומשטרת ישראל מקיימים בימים האחרונים שיחות שוטפות בניסיון למצות ולהרחיב את מנגנוני האכיפה נגד משתמטים ועריקים חרדים - כך נודע ל"היום". הרקע לתיאום המוגבר הואהנחייתו החדשה של המפכ"ל דני לוי, לפיה שוטרים יעכבו עריקים חרדים שבהם ייתקלו באקראי למשך חצי שעה לצורך הגעת המשטרה הצבאית. כעת, בצבא מבקשים למקסם את היכולת שמעניקה הפקודה החדשה ופועלים מול המשטרה כדי לייעל את המנגנון בשטח.

מעצר מפגינים במהלך גיוס חרדים בבקו"ם// יעקב הרשקוביץ

לפי הנוהל החדש, שניתן בתחילת החודש בעקבותהחלטת בג"ץ, בעת מפגש אקראי של שוטר עם עריק, השוטר יבצע עיכוב, ידווח למשטרה הצבאית וימתין עם המעוכב עד להגעת נציגי מצ"ח, הנדרשים להגיע לזירה בתוך 30 דקות מרגע הדיווח. במידה ונציג המשטרה הצבאית אינו מגיע בפרק הזמן הזה, השוטר מחויב לשחרר את העריק החרדי, אך מוסר לו במקום זימון רשמי להתייצב בפני המשטרה הצבאית.

ההחלטה לחדש את העיכובים האקראיים מגיעה לאחר תקופה ארוכה שבה המשטרה חדלה כמעט לחלוטין מביצוע פעולות אלו. בעבר, עיכובים מסוג זה הובילו פעם אחר פעםלחיכוכים אלימים וקשים בשטחעם פלגים חרדיים קיצוניים, ובראשם אנשי "הפלג הירושלמי".

הפגנת הפלג הירושלמי נגד חוק הגיוס בבני ברק,צילום: יוסי זליגר

כדי לסכל את פעילות רשויות האכיפה, הפעילו הגורמים הקיצוניים בעבר את מערכת הדיווחים הייעודית"קו צבע שחור", שהתריעה בזמן אמת על ניסיונות עיכוב של עריקים או על הגעת כוחות משטרה צבאית.

בעקבות ההתרעות, היו נוהרים לנקודת העיכוב עשרות ולעיתים מאות מפגינים במטרה לשבש את עבודת השוטרים ולמנוע את המעצר. בשל המורכבות והחיכוך הרב, העדיפו במשטרה במשך תקופה ארוכה להימנע מהעיכובים ולהסתפק בחלוקת זימונים בלבד, אולם פסיקות בג"ץ האחרונות אילצו את המערכת לחשב מסלול מחדש.

חברי הפלג הירושלמי מפגינים נגד חוק הגיוס,צילום: ללא קרדיט

מנגד, גורמים בעדה החרדית ובפלג הירושלמי כבר מבהירים כי בכוונתם לחדש את פעולות המחאה נגד הצעדים החדשים. בין היתר, נבחנת הפעלה מחדש של מערכות ההתרעה בזמן אמת וארגון הפגנות במוקדי החיכוך כדי למנוע את העיכובים והמעצרים. התיאום הנוכחי בין צה"ל למשטרה מתמקד בניסיון להרחיב ולייעל את מנגנון האכיפה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר