ניצל את תפקידו הרגיש בצה"ל לרווח כספי - וכעת מוסיף "חטא על פשע"

ד"ר יחזקאל שלום, לשעבר רמ"ד פנסיה במרכז תעסוקת עובדי צה"ל, הפקיד לחשבונו במשך שנים רכיבי שכר שהיו אמורים להגדיל את הכנסותיו • אם לא די בכך, ניהל לאחר מכן מאבק משפטי מפרך מול הפרקליטות • עד שהגיעה "פסיקה חריגה" בבית הדין

הרמ"ד גם ניפח את הפנסיה, וגם הטריד את הפרקליטות. בסיס תל השומר (ארכיון). צילום: עמי שומן

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה לאחרונה את תביעתו של ד”ר יחזקאל שלום, לשעבר ראש מדור פנסיה במרכז תעסוקת עובדי צה”ל (תע”צ), לאחר שנקבע כי ניצל את תפקידו הרגיש כדי להגדיל את זכויותיו הפנסיוניות מעבר למותר - על חשבון הקופה הציבורית.

בימים האחרונים אף הגיש ד"ר שלום ערעור על פסק הדין, שמטופל כעת על ידי פרקליטות המדינה.

לפי פסק הדין, שלום ניצל את תפקידו כראש מדור פנסיה בתע”צ כדי ליזום “הוראת ביצוע” שאפשרה העברת הפקדות עבור רכיבי שכר שאינם פנסיוניים לקרן מבטחים, מהלך שבפועל הופעל רק עבורו.

עוד נטען כי הוא עקף נהלים פנימיים, פנה ישירות לגורמים במערכת הדיווח, ופעל כך שההפקדות יבוצעו בשיעורים נמוכים מהמקובל, תוך הסוואת אופן הדיווח.

בפסק הדין קבע בית הדין כי שלום “ניצל את מעמדו” כדי להגדיל את בסיס השכר לצורך הפקדות פנסיוניות, ואף נקט “צעדי הסתרה שמנעו את גילוי הדבר לאורך שנים”. עוד נקבע כי הוא לא הופלה לרעה אלא “הפלה את עצמו לטובה”.

לפי קביעות בית הדין, ד”ר יחזקאל שלום פעל במשך שנים להגדלת בסיס השכר הפנסיוני שלו באמצעות הכללת רכיבי שכר שהוגדרו במפורש כ”רכיבים לא פנסיוניים”, וכן באמצעות מנגנון של הפקדות כ”עמית עצמאי” שלא היה זכאי לו. בפסק הדין נקבע כי הוא ניצל ירידה זמנית של כ-300 שקלים בלבד בשכר כדי לבצע הפקדות שהגדילו את השכר המבוטח שלו בכ-6,000 שקלים ובהמשך בכ-8,000 שקלים נוספים. עוד נקבע כי היה העובד היחיד בצה”ל שעבורו הופעלה “הוראת ביצוע” מיוחדת שאפשרה את אותן הפקדות חריגות.

בפועל, המשמעות של הגדלת השכר הקובע לפנסיה באלפי שקלים, היא תוספת משמעותית לקצבת הפנסיה החודשית לכל ימי חייו, על חשבון קרן הפנסיה והקופה הציבורית. בית הדין קבע כי שלום ניצל את מעמדו כראש מדור פנסיה בתע”צ כדי “להפלות את עצמו לטובה”, תוך עקיפת נהלים והסתרת אופן ההפקדות, וכי אילו המהלך היה מתקבל הוא היה עלול ליצור נזק כספי רחב הרבה יותר ולהעמיס עלויות נוספות על כלל העמיתים בקרן הפנסיה הוותיקה.

מאחורי הקלעים של ההליך עמדה במשך שנים פרקליטות מחוז דרום (אזרחי), שניהלה מאבק משפטי ממושך ומורכב מול שלום, שייצג את עצמו לאורך כל הדרך. התנהלותו של ד"ר שלום חריגה בתיק וכללה אינספור בקשות, הליכי חופש מידע, תלונות חוזרות ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה ככל הנראה בניסיון מתמשך להתיש את המערכת.

עו”ד זיו אלדן הררי, ראש תחום דיני עבודה בפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), סיפר כי מדובר היה באחד התיקים המורכבים והמסורבלים שנוהלו במחלקה.

הטיפול בתיק היה מורכב מתיק אזרחי רגיל. ד"ר שלום ייצג את עצמו, ולאחר שהגיש עתירות ובקשות אחת לשבועיים, במקביל לתיק ארוך ומתמשך שהחליף ידיים גם באחריות הפרקליטות הצבאית.

התיק בפרקליטות הלך והתעבה, צילום: דודו גרינשפן

לאורך השנים שלום הגיש תלונות חוזרות נגד גורמי המדינה ואף איים בפניות ללשכת עורכי הדין אם עמדת המדינה לא תשתנה. “זה היה הליך חריג מאוד. לא רק מבחינת הכמות, אלא גם מבחינת האינטנסיביות”, מספר הררי.

ואכן, גם בית הדין עצמו מתח ביקורת חריפה על אופן ניהול ההליך. בפסק הדין צוין כי התובע הגיש “עשרות רבות” של בקשות ואלפי מסמכים, כאשר תצהיר העדות הראשית שלו לבדו השתרע על פני 933 עמודים.

השופטת אביגיל בורוביץ’ אף קבעה בהחלטה במהלך ההליך, כי מדובר בהתנהלות שגרמה ל”עינוי דין לצדדים ואף לבזבוז זמן שיפוטי”, והוסיפה כי אין לתת יד להתנהלות שמחזירה את ההליך שוב ושוב לאחור.

בפרקליטות אומרים כי מעבר למשמעות הכספית של התיק, מדובר היה בסוגיה עקרונית. “זה תיק אזרחי שנוגע לפנסיה, אבל הנזק היה יכול להיות קולוסאלי אם בית הדין לא היה נכנס לעומק הדברים”, מסבירה הררי. “מדובר באדם שישב בתפקיד רגיש מאוד וניצל אותו. אנחנו לא רגילים לראות מקרים כאלה”.

התביעה הוגשה דווקא לאחר ש"מבטחים" ביקשה להשיב לשלום את הכספים שהוא ביקש מבית הדין להורות שלא להחזיר אותם, ומשם הסיפור התרחב.

בסופו של דבר דחה בית הדין את מלוא התביעה וחייב את שלום בהוצאות חריגות של 50 אלף שקלים; 30 אלף ל"מבטחים" ו-20 אלף למדינה. בפרקליטות רואים בכך אמירה חריגה של בית הדין לעבודה.

“גם כשמדינה זוכה בבית הדין לעבודה, בדרך כלל לא פוסקים על סכומים כאלה”, אמר הררי. “כאן בית הדין גם ביטא לאורך הדרך את מורת הרוח שלו מההתנהלות, וזה הקפיץ את סכום ההוצאות. מדובר במשהו חריג ואנחנו בהחלט מעריכים את זה”.

 

האופוזיציה החרימה את ההצבעה על הארכת צווי המילואים

וועדת החוץ והביטחון אישרה לפני זמן קצר את הארכת צווי המילואים לכ-400,000 אנשי מילואים עד סוף החודש הנוכחי, אלא שחברי הוועדה מטעם האופוזיציה החליטו להחרים את הדיון. הסיבה? לטענת אנשי האופוזיציה, הוועדה לא דנה כלל במשמעויות של הארכת הצווים - ואישרה אותם ללא כל בחינה מעמיקה.

מנגד, בקואליציה אומרים כי הסקירה הביטחונית אתמול עם הרמטכ״ל שימשה כרקע להארכת הצווים. ל״היום״ נודע שההצבעה על הארכת הצווים הייתה אמורה להיערך אתמול, אך נדחתה בעקבות התמשכות הדיון עם הרמטכ״ל. אלא שלטענת גורמים שנכחו בדיון, ההתייחסות לסוגיית המילואים הייתה ״קצרה וכלל לא ממצה״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר