"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מגלגל אחריות? ביקורת על מפקד מחוז מרכז בשל חקירת רצח ימנו זלקה

הביקורת מגיעה על רקע הטענות כי ניצב אמיר כהן שוקל להדיח את מפקד מרחב שרון, תת-ניצב אלי פינטו • גורמים במשטרה: "אי אפשר להפיל הכל על מפקד המרחב, גם למפקד המחוז יש אחריות"

,עודכן
0השמעה
ניצב אמיר כהן והנרצח ימנו בנימין זלקה. צילום: קוקו

הסערה בתוך המשטרה סביב חקירת רצח ימנו בנימין זלקה, בערב יום העצמאות בפתח תקווה, הולכת ומתרחבת - וכעת הביקורת אינה מופנית רק כלפי הדרג המבצעי, אלא גם כלפי הפיקוד הבכיר.

תיעוד הרצח של ימנו זלקה בפתח תקווה // 27א

על רקע טענות כי מפקד מחוז מרכז, ניצב אמיר כהן, שוקל להדיח את מפקד מרחב שרון, תת-ניצב אלי פינטו, בשל אופן ניהול החקירה - גורמים במשטרה מותחים ביקורת גם על כהן עצמו. "אי אפשר להפיל הכל על מפקד המרחב, גם למפקד המחוז יש אחריות", אמר גורם בארגון. לדבריו, "ההתייחסות למקרה החמור לא היתה מספיק רצינית בהתחלה וזו גם אחריותו של מפקד המחוז".

המקרה הקשה התרחש כאמור בערב יום העצמאות בפתח תקווה, אזנדקר זלקה ונפצע באורח אנוש. למרות חומרת הפציעה ואיבוד הדם הרב, האירוע סווג תחילה כקטטה ולא כניסיון רצח - צעד שמעורר כיום ביקורת חריפה. גם העובדה שהמקרה לא דווח לכלי התקשורת בזמן אמת, כפי שנהוג באירועים חמורים, מצביעה לפי גורמים במשטרה על כשל בהבנת היקף האירוע.

בשלב הראשוני נוהלה החקירה על ידי תחנת פתח תקווה, שאינה מצוידת במשאבים הנדרשים לטיפול בפרשיות מורכבות מסוג זה. רק לאחר מותו של זלקה, ובעקבות ביקורת ציבורית, הועברה החקירה ליחידה ללוחמה בפשיעה (יל"פ) במרחב שרון.

הפיצרייה שבה נרצח ימנו בנימין זלקה ז"ל,צילום: ירון דורון

העיכוב בהעברת החקירה ובנקיטת פעולות אכיפה מהירות הוביל לכך שהחשודים - נערים שהיו מעורבים באירוע - לא נעצרו מיד. חלפו מספר ימים עד לאיתורם, פרק זמן שבמהלכו יכלו, לפי ההערכות, לתאם גרסאות ואף להעלים ראיות. עד היום, למשל,לא נמצאה הסכין ששימשה בדקירה.

במקביל, החוקרים נתקלים בקושי להוכיח כי יתר המעורבים היו מודעים לכך שהחשוד המרכזי הגיע לזירה כשהוא מצויד בסכין. קושי זה משליך ישירות על חומרת האישומים האפשריים: בעוד החוק מאפשר להעמיד לדין בגין רצח בצוותא גם מי שלא ביצע את הדקירה בפועל אך היה שותף לתכנון, הרי שבהיעדר ראיות מספקות - האפשרות הזו מתערערת.

בשל כך, ההערכה היא כי מרבית המעורבים, למעט הדוקר עצמו, יעמדו לדין בעבירות קלות יותר, דוגמת תקיפה, ולא בעבירות חמורות של שותפות או סיוע לרצח. גורמים המעורים בפרטים סבורים כי ההתנהלות הראשונית - ובעיקר השיהוי בחקירה, היא שתרמה למצב הראייתי המורכב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר