"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

במשך שנים זייף זהות, דרכון ומסמכים - כדי להגיע לאומן

תושב המרכז שהפר צו עיכוב יציאה מהארץ והתחזה לבן דודו המוגבל שכלית כדי לטוס לאוקראינה – נחשף לאחר 16 שנה • טענת ההגנה כי מטרת הנאשם הייתה דתית וכי לא נגרם נזק לאדם מסוים • מה עונשו של מי שזייף את זהותו?

,עודכן
0השמעה
הקבר של רבי נחמן מברסלב באומן. צילום: יהודה פרץ

הרצון להגיע לאומן הוביל תושב המרכז למסע ממושך של התחזות, זיוף והפרת החוק: במשך שנים הוא הציג עצמו כקרוב משפחתו, הנפיק מסמכים מזויפים ויצא מישראל בניגוד לצו עיכוב יציאה מן הארץ - כל זאת כדי לממש נסיעות לקברו של רבי נחמן מברסלב.

בסופו של דבר נחשפה השיטה, ובית המשפט קבע היום (שני) כי מדובר בהתנהלות מתמשכת ומתוכננת שפגעה בערכי היסוד של שלטון החוק, וגזר עליו שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

על פי כתב האישום שבו הודה הנאשם בשורת עבירות של מרמה, זיוף והתחזות - הוא פעל בעודו נתון בצו עיכוב יציאה מהארץ בשל חובות כספיים. למרות זאת, בחר להנפיק לעצמו תעודת זהות ודרכון מזויפים על שם בן דודו, אדם בעל מוגבלות שכלית, השוהה במוסדות ואשר מעולם לא יצא מגבולות ישראל.

דרכון מזויף (ארכיון),צילום: רשות האוכלוסין וההגירה

הנאשם פנה ללשכת האוכלוסין באשקלון, התחזה לבן המשפחה, ובאמצעות מסירת פרטים כוזבים והצגת תמונתו - הצליח לקבל מסמכים רשמיים מזויפים. בהמשך עשה בהם שימוש לצורך יציאה וכניסה לישראל ארבע פעמים, ובהמשך אף חידש את המסמכים והמשיך להשתמש בהם לאורך השנים.

בנוסף, חרף צו עיכוב היציאה, הוא יצא ונכנס לישראל 11 פעמים תוך הצגת מצג שווא בביקורת הגבולות. רק לאחר כ-16 שנים, בעת ניסיון נוסף לחדש את הדרכון בלשכת האוכלוסין ברמלה, התעורר חשד - והוא הודה בזהותו האמיתית.

בגין מעשיו הורשע הנאשם בשורה של עבירות, בהן הפרת הוראה חוקית, קבלת דבר במרמה, התחזות, זיוף ושימוש במסמך מזויף.

התביעה הדגישה בטיעוניה לעונש את חומרת המעשים, את משכם ואת התכנון המוקדם, וציינה כי מדובר ב"תעוזה, מניפולטיביות והיעדר מורא מן החוק". היא ביקשה לקבוע מתחם ענישה שבין תשעה חודשי עבודות שירות ל-24 חודשי מאסר בפועל, ולמקם את העונש בתחתית המתחם.

מנגד טענה ההגנה כי מטרת הנאשם הייתה דתית, נסיעות לאומן, וכי לא נגרם נזק לאדם מסוים. הסנגור ביקש להסתפק בענישה צופה פני עתיד בלבד.

אומן, אוקראינה: "הנסיעות היו עבורו הדבר היחיד שסייע לו להתמודד עם מצבו",צילום: אבישג שאר-ישוב

בדבריו האחרונים הביע הנאשם חרטה, תיאר מצוקה אישית וכלכלית, וטען כי פעל מתוך תמימות. לדבריו, הנסיעות היו עבורו "הדבר היחיד שסייע לו להתמודד עם מצבו", וביקש הזדמנות נוספת מבית המשפט.

בית המשפט דחה את עיקר טענות ההגנה וקבע כי מדובר בעבירות חמורות ומתמשכות שבוצעו לאחר תכנון מוקפד ונמשכו לאורך שנים. בפסק הדין צוין כי הנאשם פגע בריבונות המדינה לקבוע מי נכנס ויוצא משטחה, בתקינות עבודת הרשויות ובכיבוד שלטון החוק. עוד נקבע כי אלמלא נתפס - היה ממשיך לעשות שימוש בדרכון המזויף.

עם זאת, נשקלו נסיבותיו האישיות, היעדר עבר פלילי, הודאתו וחרטתו, ובהתאם לכך הוטל עליו עונש בתחתית מתחם הענישה: שישה חודשי עבודות שירות, מאסרים מותנים וקנס בסך 3,500 שקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר