רצח ימנו זלקה בפתח תקווה, ושאלת העונש: "קטינות אינה חסינות"

בית משפט השלום בפתח תקווה האריך הבוקר (ראשון) בחמישה ימים את מעצרם של ארבעה קטינים החשודים ברצח ימינו בנימין זלקה ז"ל, צעיר בן 21 שעבד כמנהל משמרת בסניף "פיצה האט" בפתח תקווה.

האירוע המזעזע התרחש בערב יום העצמאות, לאחר חצות, כשקבוצת נערים הגיעה לפיצרייה מצוידת במכלי ספריי שלג והחלה לרסס בתוך המקום. זלקה ביקש מהם להפסיק - והתפתח עימות אלים שהסתיים בדקירה קטלנית.

לפי החשד, הקטינים מואשמים ברצח בצוותא, חבלה חמורה ופציעה. שני קטינים נוספים שוחררו אתמול למעצר בית, ומעצרו של חשוד נוסף הוארך ב-12 ימים. כלל שמונת המעורבים - בהם חשוד המרכזי בן ה-15 שביצע את הדקירה - הם קטינים בגילאי 12-17.

"קטינות אינה חסינות"

לפי עורך הדין שי רודה, מומחה למשפט הפלילי, במקרה של קטינים, החוק מאפשר לשופט בחירה האם לגזור מאסר עולם (שאינו קצוב זמן) בגין העבירה החמורה לכאורה, או עונש מאסר מופחת, אך מנגד הוא מבהיר כי "קטינות אינה חסינות" מעמידה בפני הדין.

"ניתן להעמיד אותם לדין וניתן לגזור עליהם מאסר עולם - אבל אין חובה כזאת", אומר רודה, "להבדיל מבגירים שמואשמים ברצח בנסיבות מחמירות, שם יש חובה לגזור עונש מעשר עולם - עונש לא קצוב, אצל קטינים, גם אם הם מורשעים ברצח בצוותא או בנסיבות מחמירות, חוק הקטינים אומר במפורש: אין חובה לגזור עונש מאסר עולם".

כאמור, האופציה לגזר דין שעונשו מאסר עולם בלתי קצוב קיימת עבור קטין. דוגמה לכך היא פרשת רצח אסף שטיינרמן בדצמבר 1996 ביער אוסישקין בכפר סבא שבוצע בידי רעי חורב, שהיה כבן 17.5. המקרה נותר בלתי מפוענח כארבע שנים, עד שחורב נעצר והודה במעשה. לפי קביעות בתי המשפט, מדובר ברצח אכזרי שבוצע בקור רוח ולעיתים אף ללא מניע ממשי, כאשר חורב פעל במודעות מלאה לתוצאה הקטלנית.

בבית המשפט העליון נדחו ערעוריו של חורב על חומרת העונש, ונקבע כי למרות היותו קטין, חומרת הרצח - תכנון, אכזריות ואדישות לחיי אדם - מצדיקה מאסר עולם בלתי קצוב. העליון בראשות הנשיא אהרן ברק, והשופטים אסתר חיות ואדמונד לוי הדגישו כי גיל צעיר הוא שיקול חשוב אך לא מכריע, ובמקרים חריגים במיוחד ניתן להטיל על קטין את העונש החמור ביותר, כפי שעשוי להיות כאן.

רודה מדגיש כי אם יתברר שהחשד הנחקר "רצח בצוותא" יאומת, וכלל הנערים החשודים ידעו על הכוונה לבצע את הרצח - כולם יישאו בעונש החמור. "לא משנה מה חלקו של כל אחד - אם הם ידעו מה הולכים לעשות, כולם שותפים, ועל כולם עשוי להיגזר מאסר ממושך", אמר.

"המטרה היא שיקום. לא רוצים שהילד ייכנס לכלא ויצא עבריין מקצועי"

גרסת הנערים החשודים כפי שנמסרה בחקירתם, הכחישה ידע מוקדם של הנערים על הרצח המתוכנן, ועל כך שלחשוד המרכזי הייתה סכין. אחד הנערים סיפר בחקירתו: "לא ידעתי שיש לו סכין. לא הייתה כוונה שהוא ימות. ראיתי דם ולא הבנתי מה קרה. נבהלנו וברחנו". טענות דומות העלו גם יתר הנערים. עם זאת, במשטרה מעריכים בשלב זה כי החשודים כן היו מודעים לכך שחברם מחזיק בסכין ומתכוון להשתמש בה נגד זלקה.

אם גרסת הנערים תאומת, אומר עורך הדין, הם עלולים להיות מואשמים בעבירות קלות יותר - תקיפה או חבלה חמורה - מה שפותח פתח לשיקום במקום מאסר ממושך. העונש הוא אומר, באם יורשעו, ייקבע על פי שורה ארוכה של שיקולים: גיל הנאשם, עבר פלילי (שמהווה שיקול להחמרה), מידת מעורבותו, המלצות שירות המבחן, האם לקח אחריות והאם עבר טיפול שיקומי.

"הפסיקה מתייחסת לקטינים בצורה שונה", מסביר רודה, "המוח עדיין לא מגובש, האישיות לא בשלה. המטרה היא שיקום - לא רק הרתעה וגמול. לא רוצים שהילד ייכנס לכלא ויצא עבריין מקצועי". רודה מוסיף: "החוק מאפשר גמישות - אבל בסופו של דבר בית המשפט יצטרך להחליט אם במקרה הזה השיקום גובר על ההרתעה, או שמדובר ברצח שמצדיק ענישה חמורה".