הוביל לגינה סמוכה ותקף באלימות: ההרשעה בפרשת התקיפה האכזרית ביהוד

מה שהחל בשיחת טלפון תמימה לכאורה, הסתיים בזירת אלימות קשה סמוך לבניין מגורים ביהוד. בית המשפט המחוזי בלוד הרשיע את תמיר משה לוי בחבלה בכוונה מחמירה וסחיטה בכוח, לאחר שקבע כי זימן את המתלונן למקום, הוביל אותו לגינה סמוכה, היכה אותו באכזריות, חתך את אוזנו לשניים באמצעות סכין ואיים כי אם לא ישלם לו 300 אלף שקל "לא ימצאו את עצמותיו".

על פי כתב האישום, הנאשם, גיסו של מכר של המתלונן, יצר עמו קשר באמצעות הטלפון וביקש ממנו להגיע לביתו ביהוד לשיחה. המתלונן הגיע כשהוא מלווה בגיסתו, אך במקום להיכנס לשיחה רגועה, הובל על ידי הנאשם לגינה סמוכה, שם הותקף לפתע.

המתלונן ישב על חומת אבן כאשר הנאשם בעט בראשו, הפיל אותו לקרקע והמשיך להכותו באגרופים ובעיטות. במהלך התקיפה הטיח הנאשם במתלונן האשמות בנוגע לקשר בין המתלונן לאישה שמקורבת לו, הוציא מכיסו סכין, ואיים על המתלונן באומרו "אני אחתוך לך את הפנים", תוך שהוא רוכן לעברו. לאחר מכן חתך הנאשם באמצעות הסכין את אוזנו השמאלית של המתלונן לשניים, וכן פצע אותו באמצעותה באזורים נוספים בגופו.

בהמשך לכך, אמר הנאשם למתלונן כי הוא "קונס אותו", דרש ממנו להעביר לו בתוך שבוע סכום של 300,000 שקלים ואיים על המתלונן כי אם לא יעשה כן, יניח מטען ברכבו כך שלא ימצאו את עצמותיו. עוד דרש ממנו לספר שנחבל כתוצאה מנפילה.

התביעה: "מתקפה מתכוננת היטב"

התביעה טענה כי מדובר במתקפה מתוכננת היטב שנבעה מכעסו של הנאשם על קשריו של המתלונן עם מקורבת לנאשם. לשיטתה, הנאשם השתמש בטלפון של אדם המוכר למתלונן כדי לפתות אותו להגיע, הצטייד בסכין, והוביל אותו למקום מבודד שאינו מתועד במצלמות. המדינה הדגישה כי עדות המתלונן הייתה עקבית, סדורה ומהימנה, וכי היא נתמכה בעדויות נוספות, בתיעוד רפואי ובתמונות הפציעה.

הנאשם, מנגד, טען כי ביקש רק "להעמיד את המתלונן במקום" על רקע יחסו לאותה אשה. לדבריו, המפגש התפתח לעימות ספונטני, הוא אמנם היכה את המתלונן אך לא חתך אותו בסכין. לשיטתו, הפציעה באוזן נגרמה מנפילה על גדר בטון או ממכה אחרת במהלך הקטטה. עוד טען כי האמירה על 300 אלף השקלים נאמרה מתוך סערת רגשות וכפיצוי על "הסיוט" שעבר על אותה אישה ולא מתוך כוונת סחיטה.

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד דנה מרשק מרום, דחתה את גרסת ההגנה וקבעה כי המתלונן מסר עדות "אמינה, סדורה, קוהרנטית ועקבית", בעוד שגרסאות הנאשם השתנו שוב ושוב לאורך ההליך.

בהחלטתה כתבה כי הוצגה תשתית ראייתית מלאה המבססת את אשמת הנאשם, הכוללת את עדות המתלונן, מאפייני הפציעה, עדי התביעה וחלק מעדי ההגנה, לצד "שקרי הנאשם וגרסאותיו השונות והמתפתחות והתנהגותו המפלילה".

עוד קבעה השופטת כי הדרישה הכספית לא הייתה פליטת פה רגעית, אלא אמירה כוחנית שנאמרה כשהמתלונן שרוע פצוע על הקרקע. לדבריה, נסיבות האירוע מלמדות על סחיטה של ממש ולא על התפרצות רגעית. בכך הורשע לוי במלוא העבירות שיוחסו לו.