"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אחרי עשור: נגזר עונשו של המהנדס בן ה-91 מאסון קריסת החניון
חנוך צחר, המתכנן המרכזי של התקרה שקרסה בתל אביב, באסון שגבה את חייהם של שישה פועלי בניין, לא ירצה מאסר בפועל בשל גילו ומצבו הבריאותי • מה גובה הפיצויים שיקבלו משפחות הקורבנות?
חנוך צחר בבית המשפט. צילום: ללא

אחרי עשור: נגזר עונשו של המהנדס בן ה-91 מאסון קריסת החניון

חנוך צחר, המתכנן המרכזי של התקרה שקרסה בתל אביב, באסון שגבה את חייהם של שישה פועלי בניין, לא ירצה מאסר בפועל בשל גילו ומצבו הבריאותי • מה גובה הפיצויים שיקבלו משפחות הקורבנות?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בית משפט השלום בתל אביב גזר 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס על המהנדס חנוך צחר (91), שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של 6 פועלים ופציעתם של 23 פועלים נוספים, באסון קריסת תקרת החניון ברחוב הברזל ברמת החייל ב-2016. האירוע התרחש בספטמבר 2016, כאשר חניון תת-קרקעי בן ארבע קומות קרס בעת שהיה בשלבי בנייה האחרונים.

צחר אף חויב לשלם פיצוי כולל בסך מיליון ומאתיים אלף שקלים למשפחות הפועלים שמצאו את מותם באירוע.

תיעוד רגע קריסת החניון ליד בית החולים שערי צדק // דוברות שערי צדק

לאור חוות דעת חד-משמעיות של מומחי פסיכו-גריאטריה מטעם המדינה ומטעם ההגנה, שקבעו כי מצבו הרפואי של צחר לא יאפשר לו לעמוד בתנאים של מאסר בפועל ולכן יש לבחון חלופה אחרת שאינה דורשת את הוצאתו מביתו, ביקשה הפרקליטות לגזור עליו מאסר על-תנאי ופיצוי של לפחות 200 אלף ש"ח עבור כל משפחת מנוח.

הפרקליטות ציינה בטיעונים לעונש שאלמלא גילו ומצבו הרפואי, מתחם הענישה היה מתחיל מ-6 שנות מאסר.

השופט אור ממון ציין בגזר הדין, כי "בין הצדדים אין חולק באשר למצבו הרפואי של הנאשם. מצב זה לא מבוסס על התרשמות גרידא אלא על חוות דעת שהוגשו בהסכמת הצדדים, כאשר הנאשם נבדק פיזית גם על ידי מומחה התביעה. המאשימה שיקללה את מצבו של הנאשם, וזאת מבלי ש'קיבלה' דבר עבור עמדתה המקלה, שהרי לא מדובר בהסדר טיעון, אלא מדובר בעמדה עונשית עקרונית של המאשימה, כמייצגת האינטרס הציבורי הכללי בנסיבות תיק זה – וכאשר השקלול שביצעה המאשימה הובילה לעתור להשית על הנאשם ענישה צופה פני עתיד חלף עתירה להשתת מאסר בפועל".

צדק מאוחר. קריסת חניון הברזל // צילום: קוקו,צילום: קוקו

השופט הוסיף, ש"גם הפסיקה הקיימת בישראל הכירה במקרים שבהם מצבו הרפואי של נאשם הוביל להקלה משמעותית ואף לחריגה ממתחם העונש הראוי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו