"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הציבור צריך לדעת ממי להיזהר": תלונה נוספת נגד החשוד באונס של שי-לי עטרי

תלונה נוספת נגד החשוד באונס של שי-לי עטרי • ברקע - דיון על פרסום שמו וקריאה לנפגעות נוספות להתלונן • "הלב שלי עם האישה האמיצה שחשפה את סיפורה. אני יודעת כמה כוח נדרש כדי לדבר, וכמה פחד ובדידות יש בדרך לשם", אמרה עטרי

,עודכן
0השמעה
שי לי עטרי. צילום: לירן מולדובן

אישה נוספת הגישה תלונה במשטרה על אונס נגד החשוד באונס של היוצרת ובמאית הקולנוע שי-לי עטרי, שורדת הטבח בכפר עזה - מקרה נוסף שמצטרף לתלונה שכבר הוגשה נגדו. שי-לי עטרי מסרה בתגובה: "הלב שלי עם האישה האמיצה שחשפה את סיפורה. אני יודעת כמה כוח נדרש כדי לדבר, וכמה פחד ובדידות יש בדרך לשם".

שורדת הטבח שי לי עטרי: "עברתי אונס בחניון בתל אביב"// ערוץ הכנסת

כזכור,כפי שפורסם לראשונה ב"ישראל היום", בית המשפט המחוזי התיר את פרסום שמו של החשוד, לאחר שקבע כי רמת החשד נגדו התחזקה בעקבות השלמות החקירה, וכי פרסום שמו עשוי לאפשר לנפגעות נוספות להגיש תלונה. החשוד הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שקבע בדיון כי קיים אינטרס ציבורי בפרסום השם, אך החליט לעכב את הפרסום בשלב זה עד לבחינת השאלה האם יש צורך בחוות דעת פסיכיאטרית לצורך קביעת מצבו הנפשי של חשוד ששמו עומד להתפרסם.

פרסום שמו של חשוד בעבירות מין לפני משפט אינו עונש ואינו שיימינג. במקרים רבים זהו כלי שמגן על הציבור, ולולא צו איסור הפרסום - ייתכן שהפגיעה הייתה נמנעת.

הציבור צריך לדעת ממי להיזהר. אני מקווה שהאומץ שלה ייתן כוח לנפגעות נוספות לבוא ולהתלונן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר