"חדירה ללב הארגון": עד המדינה שהפיל את משפחת הפשע הגדולה בצפון

מספר 3 בארגון הפשיעה בכרי, המכונה “הרימון”, האיש שניהל את הכסף - הפך לעד מדינה. כשהוא הצטרף לתכנית להגנת עדים הצליחה המדינה להיכנס ללב אחד מארגוני הפשיעה החזקים בצפון. משם הדרך לכתבי האישום כבר הייתה קצרה יותר.

במשך יותר משנה התנהלה מתחת לרדאר חקירה רחבת היקף של ימ"ר צפון. 80 ימי חקירה אינטנסיביים מרגע הפיכת החקירה לגלויה, חתמו מהלך שבמשטרה מגדירים כנקודת מפנה. "זיהינו את נקודת החולשה של הארגון, איפה שחשב שלא נתקוף", אומר נצ"מ אייל הררי, מפקד ימ"ר צפון.

"עד המדינה היה האחראי על הכסף, הבנק של הארגון. גיוסו מצביע על שינוי והיפוך מגמה". במשטרה מצאו בדירה בנצרת תיק ובו צ'קים חיים בסכום כולל של 109 מיליון שקלים.

לדברי ניצב מאיר אליהו, מפקד מחוז צפון הארגון "הכניס את עצמו לתוך עירייה במדינת ישראל", במהלך החקירה נתפסו מלבד התיק ובו כסף, בתים, רכבי פאר ורכוש רב. "יש לנו עוד הפתעות בדרך", הוא מזהיר.

על פי כתבי האישום שהגישה פרקליטות מחוז צפון לבית המשפט המחוזי בנצרת, בין השנים 2015-2025 הופעלה לכאורה שיטה סדורה לשאיבת כספי ציבור מקופת עיריית נצרת. בראש הפרשה עומדים ראש העיר לשעבר עלי סלאם וראש ארגון הפשיעה סמיר בכרי, לצד שורת נאשמים נוספים, מעירייה, מחברת שמירה וממשפחת בכרי.

לפי האישום, סלאם ניצל סמכויות חתימה ואישור כדי להזרים כספים לחברת "שומרי הגליל" באמצעות חשבונות שמירה כוזבים וניפוח שעות עבודה. נרשמו עובדים פיקטיביים והונפקו תלושי שכר כוזבים. בין 2015 ל־2022 נלקחו כ־28 מיליון שקל, ובשנים 2022-2025 מעל 30 מיליון נוספים. במקביל, כך נטען, קיבל סלאם תשלומים חודשיים במזומן.

בשנים האחרונות, עם כניסת בכירים בארגון בכרי לתמונה, התהדק הקשר בין החברה לבין הארגון. לפי כתב האישום, הונמך מחיר שעת השמירה במכרז עירוני ובמקביל הוגדל היקף השעות הכוזבות. הכספים, כך נטען, הוזרמו בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, ובסך הכול בוצעו פעולות בלמעלה מ־80 מיליון שקל.

כאשר הופסקו התשלומים בעקבות מינוי חשב מלווה, נטען כי הופעל לחץ ואיומים כדי להמשיך את הזרמת הכסף. באחד המקרים, כך לפי האישום, הועברו 490 אלף שקל בצ'ק וכחצי מיליון שקל במזומן בחניון עיריית נצרת. בהמשך נדרשו מיליונים נוספים כדמי סחיטה.

סנ"צ עוזי הדר, ראש מפלג תשאול בימ"ר צפון, הסביר, "ארגון בכרי ניסה לבסס שליטה באמצעות פחד. הארגון ביקש לערער את האמון במוסדות המדינה וחדר לשלטון המוניציפלי, לרבות השתלטות על ראש העיר וקופת העירייה. ראש העיר סיפק כסף לארגון הפשיעה. היקף ההעברה הוא למעלה מ־300 מיליון שקלים". לדבריו, מדובר בעבירות סחיטה, שחיתות ציבורית והשתלטות על קופת העירייה.

כתב האישום משרטט גם מנגנון סחיטה רחב היקף, "קווי הלוואות" בריבית חודשית חריגה, דרישות לתשלומים של מאות אלפי שקלים בחודש, סדרות צ’קים במיליונים, והפעלת לחץ כאשר צ’קים חזרו או חשבונות הוגבלו. באחת הדוגמאות נלקחו כ־2.3 מיליון שקל ונמסרו צ’קים דחויים בסך 7.54 מיליון שקלים. במקרה אחר נדרשה קרן של 6 מיליון שקל לצד ריבית חודשית של 480 אלף שקל.

בכתב האישום מתואר ארגון שפעל בזהירות, החלפת טלפונים וכרטיסי סים, שימוש בהודעות שנמחקות אוטומטית, מילות קוד, כלי רכב משוריינים ומפקדות נעולות מאחורי דלתות כספת בנצרת ובבסמת טבעון. חלק מהבכירים שהו בחו"ל וניהלו משם את הפעילות.

רנ"צ דני לוי, מפכ"ל המשטרה, אמר במסיבת עיתונאים שקיימו במחוז הצפוני, "יש כאן משטרה אגרסיבית מול מי שצריך להיות אגרסיבית. אנחנו לא ניתן למי שהחליט שנהיה מדינת אנרכיה. אנחנו נגרוס את ארגוני הפשיעה".

לדבריו, בשנה שעברה נתפסו 1.5 מיליארד שקל, והשנה הציפייה גבוהה יותר. "כשאתה לוקח את הכסף מהארגונים, אתה מרוקן אותם מהכוח. יש לנו הרבה הפתעות בכיס. בוכנים. עדי מדינה. אני אומר לארגוני הפשיעה תסתכלו ימינה ושמאלה כי אולי מי שלידך הוא סוכן של משטרת ישראל. ב-2022 לקחו למשטרת ישראל את הרוגלות. יש עליה חדה באירועי הרצח. זה חלק מהכלים שמשטרה במדינה דמוקרטית צריכה אותם וחייבת אותם. ואני קןרא לתת למשטרה אתמול את הכלים הטכנולוגיים אנחנו נפעיל איפה שצריך. אנחנו שומרי הסף מספר אחד".

הפרקליטות מבקשת לחלט כ־61 מיליון שקל ולעצור את הנאשמים עד תום ההליכים. סעיפי האישום כוללים גניבה בידי עובד ציבור, מרמה והפרת אמונים, סחיטה באיומים, הלבנת הון, עבירות מס ומתן שוחד.