הצעדים שננקטו - והמחקר שהתריע: האם ניתן היה למנוע את גל הרציחות?

ביום שישי לפני כשבועיים, אחרי חמישה נרצחים בלילה אחד בחברה הערבית, הצהיר מפכ"ל המשטרה דני לוי כי ישראל מצויה ב"מצב חירום" וקרא להשבת הכלים הטכנולוגיים שנגרעו מהמשטרה. גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הדגישה כי "חובה" שהכלים הללו יהיו בידי המשטרה. אלא שמסמכים פנימיים ומחקר מקצועי שהתריע מראש מפני התפרצות אלימה - אשר הגיעו לידי "היום" - מעלים שאלה אחרת: האם חלק מהמצב הנוכחי ניתן היה למנוע באמצעות תפיסת הפעלה שונה?

תנ"צ בדימוס גיא ניר, שכיהן כראש חטיבת המודיעין בשנים 2013–2015, חושף בפני "היום" פקודות ותהליכי עבודה שהופעלו אז במאבק הארצי בארגוני הפשיעה, ומפרט כיצד בתקופתו הצליחה המשטרה להביא לירידה משמעותית בפשיעה החמורה והמאורגנת ולאחוזי פענוח גבוהים בתיקי רצח – ללא סיוע "הכלים הטכנולוגיים". לצד זאת הוא מציג מחקר שהזהיר מפני עלייה משמעותית בפשיעה במגזר הערבי על כל גווניה, אך לא זכה לקשב וליישום בצמרת המשטרה.

לדבריו, הדגש באותה תקופה לא היה על הסתמכות בלעדית על אמצעים טכנולוגיים, אלא על "חיכוך רצוף" עם מחוללי הפשיעה, מעקב ממוקד אחר יעדים מרכזיים בכל מחוז והצגת תמונת מצב שבועית לפורום הניצבים.

כך, כבר בסוף 2013, בהמשך לדיון בראשות המפכ"ל דאז יוחנן דנינו, הונחו היחידות לגבש רשימות של כ-30 פעילים מרכזיים בכל יחידה מקרב ארגוני הפשיעה, שעליהם יועבר דיווח חודשי לפורום הבכיר. ההנחיה הדגישה מגע פיזי שוטף ואכיפת עבירות, ולא הסתמכות בלעדית על כלים טכנולוגיים. "הפעילות תכלול חיכוך רצוף ואכיפת עבירות", נכתב בהנחייתו של תנ"צ ניר, שהגיעה לידי "היום".

כשהמיקוד היה בשטח

בתחילת 2014, לאחר אירועי אלימות חריגים, הוקם מוקד ארצי שפעל 24/7 ותכלל את כלל מקורות המודיעין - אנושי, סייבר וטכנולוגי - במטרה למקד את כלל הכוחות בעבירות האלימות החמורות ביותר. המנגנון, בראשות ראש אח"מ/ראש חטיבת המודיעין, ריכז עדכונים מכלל היחידות והציג תמונת מצב אחודה לפיקוד הבכיר.

הסכסוכים האלימים ביותר קיבלו עדיפות, ובמקרים חריגים תוגברו המחוזות באמצעות להב ויחידות מיוחדות. אחת לשבוע הוצגה תמונת מצב לפורום הניצבים, לצד הפקת לקחים מתחקירים וכשלים, במסגרת מודל הפעלה ארצי שנועד לשמור על מיקוד מתמשך בעבירות האלימות החמורות.

במהלך 2014 בוצעו גם שינויים מבניים משמעותיים: פיצול המחוז הצפוני לשניים, תוספת של כ-680 תקנים והקמת יחידה מרכזית נוספת. במקביל הוקמו מסגרות ייעודיות ליישובים ערביים בצפון, תחנת "קדמה" באזור המשולש ומרחב "קדם" בירושלים.

לפי הנתונים שהוצגו באותה תקופה והגיעו לידי "היום", חלה ירידה של כ-10% בעבירות אמל"ח ועלייה של 14% בהגשת כתבי אישום לעומת 2013. אחוזי פענוח מקרי הרצח הגיעו לעיתים לכ-75%. לשם השוואה, כיום - לפי נתוני ארגון "יוזמות אברהם" - אחוזי הפענוח בחברה הערבית אינם מגיעים ל-20%.

מספר הנרצחים ממחיש את הפער: בשנת 2013 נרצחו 58 בני אדם בחברה הערבית, ובשנים 2014-2015 עמד המספר על 75. בשנת 2025 הגיע מספר הנרצחים בחברה הערבית ל-252.

גם תופעת סחיטת דמי החסות עמדה אז על סדר היום. בדיונים פנימיים שהגיעו לידי "היום" הודגש הצורך בליווי צמוד למתלוננים ובהגנה מתמשכת, מתוך הבנה שיצירת אמון והגנה לאחר הגשת תלונה הן תנאי לטיפול אפקטיבי בתופעה. הועלתה אף יוזמה להקמת יחידה ארצית ייעודית לטיפול בפרוטקשן, לצד התרעה כי ללא טיפול ממוקד התופעה תלך ותחמיר.

המסמך שנשאר במגירה

במרץ 2021 פרסמה קצינה לשעבר במשטרה מחקר שכותרתו "'היום שאחרי' מגיפת הקורונה: ניתוח היבטים והשפעות אפשריות על משימות השיטור במשטרת ישראל", אשר הגיע לידי "היום". במסמך הוזהר כי המשבר הכלכלי, חוסר האמון ברשויות והתרחבות השוק האפור צפויים לחזק את ארגוני הפשיעה ולהביא לעלייה באלימות קשה וברצח על רקע סכסוכים בין עבריינים וגביית דמי חסות.

לפי המחקר, במהלך תקופת הסגרים חלה ירידה כללית בפשיעה, אך היא שימשה זמן התארגנות עבור ארגוני הפשיעה. עם הסרת המגבלות, כך צוין, מספר אירועי הירי זינק. במסמך נכתב כי המשבר הכלכלי הקשה, הזנחה שלטונית, מצב סוציו-אקונומי נמוך, חוסר אמון ברשויות, צפיפות מגורים, אבטלה והלוואות בשוק האפור צפויים להעמיק את הפשיעה המאורגנת והאלימות.

המחקר המליץ על שינוי הקצאת משאבים, חיזוק הקשר עם הקהילה ופיתוח מודלים חדשים לחיזוי ותכנון. בין היתר הוצע לבנות מנגנונים שיקלו על דיווח על עבירות, להגביר שיתוף פעולה עם הקהילה ולשלב כלים טכנולוגיים כחלק מתפיסת הפעלה עדכנית.

לטענת גורמים המעורים בפרטים, האזהרות לא תורגמו לתפיסת הפעלה מערכתית מחודשת ולא יושמו בצמרת המשטרה.

מהמשטרה נמסר בתגובה ל"היום" כי ההשוואה בין תקופות שונות מטעה את הציבור ומחייבת הסתכלות רחבה על מכלול הנסיבות. עוד נמסר כי המציאות כיום שונה מהותית, בין היתר נוכח היקפי אמל"ח בלתי חוקי, זליגת אמצעי לחימה מצה"ל לשוק הפלילי, הברחות אמל"ח באמצעות רחפנים והתחזקות ארגוני פשיעה הפועלים בעוצמה ובדפוסים משתנים.

עוד ציינה המשטרה כי היא מפעילה כוחות משימה ייעודיים, פעילות מודיעינית גלויה וסמויה ואכיפה כלכלית ופלילית ממוקדת, וכי השבת הכלים הטכנולוגיים והחקיקתיים שנגרעו מהווה רכיב משמעותי ביכולת לסכל ולפענח עבירות חמורות בזמן אמת.

ובכל זאת, לנוכח הזינוק במספר הנרצחים והירידה באחוזי הפענוח, נותרת פתוחה השאלה האם לצד הדרישה להשבת כלים טכנולוגיים נוספים, נדרש גם חזרה לעקרונות הפעלה שיושמו בעבר - והאם המצב כיום היה יכול להיראות אחרת.