"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שש שנים אחרי המעצר: הקצין הבכיר לשעבר הורשע ללא קלון

לאחר מעצרו המתוקשר בידי להב 433 בחשדות לשוחד, מרמה והלבנת הון, הסתיים ההליך נגד שולי אייל בהרשעה בעבירה של הפרת אמונים ללא מרמה • "חוויתי פגיעה ציבורית משמעותית ובפועל התמונה שהתבררה בבית המשפט שונה בתכלית מן הכותרות" מסר אייל

,עודכן
0השמעה
להב 433. צילום: קוקו

שש שנים לאחר מעצרו המתוקשר בידי להב 433 בחשדות לשוחד, מרמה והלבנת הון, הסתיים ההליך נגד אל"מ (במיל') שולי אייל בהרשעה בעבירה של הפרת אמונים ללא מרמה וללא קלון. כך נקבע אתמול בבית משפט השלום.

מעצר בכירים בעיריית נצרת ובארגון הפשע "בכרי" בתום פשיטה משטרתית // דוברות המשטרה

על פי כתב האישום שהוגש במסגרת הסדר טיעון, בין השנים 2015 עד 2020 שימש אייל כראש האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה. בתקופה זו נוצרו יחסי חברות בינו לבין עומר בדארנה, מנהל המכללה הארצית להכשרה מקצועית בסכנין, שהייתה מצויה בקשרים עסקיים עתירי תקציב מול האגף . לצד תפקידו הציבורי, היה אייל שותף עם בנו במיזם עסקי פרטי.

שולי אייל,צילום: ללא

לפי הנטען, ביולי 2019 ביקש אייל מבדארנה לסייע בגיוס רוכשים למוצר במסגרת קמפיין בדיקת היתכנות למיזם, בעודו מצוי במצב של ניגוד עניינים נוכח תפקידו כמנהל האגף המקבל החלטות בעניינה של המכללה. בעקבות פניית בדארנה לעובדים ומכרים במכללה, הוזמנו מוצרים בסכום כולל של כ־7,000 שקלים, אשר לא נגבו בפועל. בגין מעשים אלה יוחסה לאייל עבירה של הפרת אמונים ללא מרמה.

השופטת ג'ויה סקפה שפירא קבעה כי לא נגרם נזק לקופה הציבורית, אימצה את עמדת המדינה שלפיה אין בעבירה קלון, וגזרה על אייל שלושה חודשי מאסר בעבודות שירות, ארבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 200 אלף שקלים.

אייל מסר למערכת "היום", לאחר מתן גזר הדין: "שש שנים לאחר מעצר מתוקשר, השעיה ממושכת מתפקידי ופגיעה ציבורית משמעותית – התמונה שהתבררה בבית המשפט שונה בתכלית מן הכותרות . בית המשפט קבע כי לא היה שוחד, לא הייתה מרמה, לא הלבנת הון ולא טובת הנאה אישית. עוד נקבע כי לא הייתה כל פגיעה בקופה הציבורית וכי אין קלון במעשיי".

התיק נגד עומר בדארנה, שמצוין בכתב האישום, נגנז מבלי להגיש נגדו כתב אישום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר