"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עם פטיש ומפתח שוודי: סכסוך שכנים נגרר לבית המשפט
ויכוח על עטיית מסכה בתקופת הקורונה הידרדר לעימות אלים בלובי בניין מגורים, שבמהלכו נפצעו שני שכנים – אחד בראשו והשני בידיו • לאחר שמיעת העדויות קבע שופט בית משפט השלום כי לא ניתן לקבוע מי היה התוקף
גבר אזוק (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

עם פטיש ומפתח שוודי: סכסוך שכנים נגרר לבית המשפט

ויכוח על עטיית מסכה בתקופת הקורונה הידרדר לעימות אלים בלובי בניין מגורים, שבמהלכו נפצעו שני שכנים – אחד בראשו והשני בידיו • לאחר שמיעת העדויות קבע שופט בית משפט השלום כי לא ניתן לקבוע מי היה התוקף

אבי כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

ויכוח על עטיית מסכה בתקופת הקורונה הידרדר לעימות אלים בלובי בניין מגורים, שבמהלכו נפצעו שני שכנים, אחד בראשו והשני בידיו. אלא שלאחר שמיעת עדויות וראיות, קבע שופט בית משפט השלום גיל אדלמן, כי לא ניתן לקבוע מעבר לספק סביר מי מהשניים היה התוקף והורה על זיכוי הנאשם מחמת הספק.

חדר מדרגות בבניין (למקום אין קשר לכתבה), צילום: השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

על פי כתב האישום, שהה הנאשם בלובי הבניין שבו התגורר. המתלונן הגיע למקום כשברשותו דלי ובו כלי עבודה. בין השניים התפתח ויכוח על עטיית מסכה, אשר הסלים לעימות פיזי. לפי הנטען, הנאשם אחז בפטיש ואילו המתלונן במפתח שוודי. כתב האישום תיאר כי המתלונן תקף את הנאשם וגרם לו לדימום וחתכים בידו, ואילו הנאשם תקף באמצעות פטיש והכה בראשו של המתלונן, שנגרם לו דימום במצח.

במענה לכתב האישום אישר הנאשם כי שהה במקום עם דלי כלי עבודה, אך טען כי לא העיר למתלונן על מסכה וכי הותקף ראשון. לדבריו, הצליח לחלץ פטיש מידי המתלונן במסגרת מאבק, נפל ארצה והמשיך להיות מותקף. הוא הוסיף כי "לא מן הנמנע שכתוצאה מהדיפתו של הנאשם את המתלונן, המתלונן נחבל וזאת כתוצאה מהגנה עצמית".

במהלך המשפט העידו המתלונן ועד ראייה אובייקטיבי שנכח במקום. התביעה טענה כי יש לתת אמון בגרסת המתלונן, אשר תיאר באופן מאוזן את האירוע. עוד נטען כי הנאשם ניסה להקטין את חלקו באירוע, וכי עדותו התאפיינה ב"חוסרים" ו"ניואנסים קטנים" המעידים על שינויי גרסה.

התביעה הדגישה גם כי לאחר האירוע בחר הנאשם לעלות לביתו ולחבוש את עצמו במקום להזעיק עזרה, וכי החבלה בקדמת ראשו של המתלונן אינה מתיישבת עם גרסת ההגנה.

מנגד טענה ההגנה כי עדות הנאשם הייתה מהימנה וסדורה, וכי מדובר באירוע קצר שנפרש על פני דיונים ארוכים. עוד ציינה כי עד הראייה לא חזה באירוע מתחילתו. ההגנה הדגישה כי במקרה זה ניצבות שתי גרסאות סותרות, וכי אם לא ניתן להעדיף אחת מהן באופן מובהק, הרי שקיים ספק סביר המחייב זיכוי.

בהכרעת הדין קבע השופט אדלמן כי לאחר ששמע את העדויות ועיין בראיות, לא ניתן להעדיף את גרסת המתלונן על פני גרסת הנאשם באופן שאינו מותיר ספק סביר. לדבריו, אף שהמתלונן העיד בצורה סדורה, עדותו לא התיישבה באופן מלא עם עדות העד האובייקטיבי.

השופט הצביע על תמיהות מסוימות בגרסת המתלונן, ובהן השאלה מדוע, לשיטתו, שב הנאשם והצטייד בכלי עבודה נוסף במהלך התקיפה, וכן על הפערים בין התיאורים.

גם בגרסת הנאשם נמצאו אי דיוקים, אולם בית המשפט קבע כי מדובר ב"ניואנסים קטנים" שאינם מצדיקים הרשעה. השופט הוסיף כי אין לזקוף לחובת הנאשם את העובדה שלא פנה מיד למשטרה, וציין כי קשה לשפוט אדם חבול ומבולבל בסיטואציה שכזו.

בהתייחסו לעקרון הספק הסביר הזכיר השופט את פסיקת בית המשפט העליון, שלפיה כאשר ניצבות גרסת עד מול גרסת נאשם, יש לבחון האם מהימנות גרסת העד עדיפה עד כדי כך שלא נותר ספק סביר באשמת הנאשם. במקרה זה קבע כי לא כך הוא המצב, והוסיף כי לא ניתן לומר שגרסת המתלונן עדיפה במידה השוללת כל ספק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...