"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוף להפקרות? הצעת החוק שתחייב מחיקה של תכנים מיניים ללא הסכמה

החוק שיובא מחר לוועדת השרים יבקש לעצור את הפצת התכנים האינטימיים ברשת • יחייב פלטפורמות לפעול במהירות מרגע הפנייה, ויסמיך גם את הרשות להגנת הפרטיות להטיל קנסות על מפרים

,עודכן
0השמעה
תקיפה מינית (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

מחר (ראשון) תובא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק חדשה, שתחייב רשתות חברתיות להסיר בתוך 24 שעות תכנים מיניים שפורסמו ללא הסכמת האדם המופיע בהם - גם כאשר ניתנה הסכמה לצילום עצמו אך לא להפצתו.

ההצעה, ביוזמת יו״ר הוועדה לזכויות הילד ח״כ קטי שטרית, מגיעה על רקע התגברות תופעת הפצת תכנים מיניים ללא הסכמה, שמועצמת בעידן הדיגיטלי בשל מהירות ההפצה, היקף החשיפה והיכולת לשכפל תכנים ללא הגבלה.

בדברי ההסבר מודגש כי פרסום כזה אינו אירוע חד פעמי אלא פגיעה מתמשכת, שלעיתים אינה ניתנת להשבה, וכי נפגעים מדווחים על השלכות נפשיות, חברתיות ותעסוקתיות קשות. לצד זאת מתמודדת ההצעה גם עם תופעת הזיופים הדיגיטליים ודימויי ׳דיפ-פייק׳ - המציגים אדם בסיטואציה מינית שמעולם לא התרחשה, אך גורמים לנזק דומה של השפלה, הוקעה ופגיעה במעמד האישי והמקצועי.

לפי ההצעה, מפעילי רשתות חברתיות יחויבו להקים מנגנון גלוי ונגיש להגשת בקשות הסרה, לרבות מערכת מקוונת, ולהסיר את התוכן בתוך פרק זמן שלא יעלה על 24 שעות מרגע קבלת הבקשה. בנוסף יידרשו לפעול לאיתור ולהסרה של עותקים זהים של אותו תוכן, בשל הפוטנציאל הוויראלי הגבוה.

הבקשה להסרה תכלול פרטי זיהוי ויצירת קשר של המבקש, פרטים שיאפשרו לאתר את התוכן והצהרה חתומה שלפיה מדובר באדם המופיע בו וכי הפרסום נעשה ללא הסכמתו. ניתן יהיה להגיש בקשה גם באמצעות הורה, אפוטרופוס או מי שמוסמך לפעול בשם הנפגע.

כדי לעודד הסרה מהירה, נקבע כי מפעילי הרשת ועובדיהם לא יישאו באחריות פלילית או נזיקית כלפי המפרסם בשל עצם ההסרה, כל עוד פעלו בתום לב ובהתאם לחוק, תוך הבהרה כי ההסרה אינה מהווה קביעה בדבר קיומה של עבירה פלילית או עוולה אזרחית.

גם קנסות על הפרק

לצורך אכיפה, מוצע להסמיך את ראש הרשות להגנת הפרטיות להטיל עיצומים כספיים על מפרי החוק, בהם קנס של 50 אלף שקלים בגין אי הקמת מנגנון דיווח או אי דיווח שנתי, וקנס של 30 אלף שקלים בגין אי הסרת תוכן במועד או אי מתן מענה בתוך 48 שעות, לצד קנסות יומיים בגין הפרה נמשכת ומנגנון ערעור לבית משפט השלום.

ההצעה נשענת על עקרונות חוק פדרלי בארצות הברית, והותאמה למסגרת המשפטית בישראל במטרה ליצור מנגנון ברור, מהיר ומידתי, שמטיל אחריות ישירה על הפלטפורמות ומעניק הגנה אפקטיבית לנפגעים בעידן הדיגיטלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר