פרשת הרוגלות חזרה בשבוע שעבר למרכז השיח הציבורי, בעקבות דוח מטלטל של מבקר המדינה שעסק בשימוש שעשתה משטרת ישראל בכלים טכנולוגיים בעשור הקודם. על פי הדוח, בוצעו כ-13 אלף האזנות, ונצברו כ-50 טרה-בייט של חומרים - מסרונים, תמונות וסרטונים - שרובם לא נמחקו. מסקנות המבקר סתרו את טענות המשטרה, וכן את ממצאי ועדת מררי.
בדוח נכתב כי "משנת 2016 השתמשה המשטרה בכלי טכנולוגי מסוים מאות פעמים מבלי שהשימוש בו הוסדר בחקיקה; מבלי שנבחן ואושר על ידי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה; ומבלי שהתקיים דיון משפטי עקרוני עם גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה".
"הובא לצורך האזנת סתר בלבד"
הפגסוס, או בשמו המשטרתי "סייפן", הובא למשטרה בשנת 2013 על ידי תת-ניצב בדימוס גיא ניר, שמונה אז לראש חטיבת המודיעין במשטרה. בריאיון ל"היום" מסביר ניר כי הכלי הובא לצורך האזנת סתר בלבד, בהתאם לחוק האזנת סתר, ובשלב ראשון כפיילוט. לדבריו, מדובר היה בצורך מבצעי להביא כלי חדש למאבק בפשיעה החמורה ולייעל את הטיפול בה. ניר מדגיש כי הכלי לא יועד לשימוש בעבירות של פשיעה כלכלית או שחיתות ציבורית.
האזנת הסתר נכללה תחת מה שהוגדר במשטרה כמחלקת הסיגינט - מחלקת האותות - הכוללת את כלל האותות המתקבלים מחדירה למכשיר הסלולרי, מלבד האזנת סתר, כגון שיחות ומיקום. לדבריו, הכלי אפשר לאמת את החשוד עם מעשיו באמצעות ראיות שנאספו, גם כאשר הכחיש את החשדות.
"יצרו חיה בעלת שני ראשים - כאוס מוחלט"
בתחילת 2014 החליט ראש אגף המודיעין והחקירות דאז, ניצב מני יצחקי, להפריד את מחלקות הסייבר והסיגינט מחטיבת המודיעין ולהקים חטיבה נפרדת לכלים הטכנולוגיים.
לדברי ניר, מדובר היה בהחלטה שגויה: "המודיעין צריך להיתפס כשלם שעולה על סך חלקיו. הדברים חייבים להיות כמקשה אחת כדי לאפשר תמונה מלאה על יעד מסוים ולקבל החלטות". לדבריו, הפיצול יצר "כאוס מוחלט": "יצרו פה חיה בעלת שני ראשים נפרדים, שמסוגלים לנשוך האחד את השני. נוצר חוסר סינכרון, עיוורון, וכל מערכת התחרתה בשנייה".
ניר טוען כי התריע בפני כלל הגורמים, מאנשי הטכנולוגיה ועד המפכ"ל, אך אזהרותיו נפלו על "אוזניים ערלות", ובפועל הוא עצמו הודר. לדבריו, מחלקות הסיגינט והסייבר קיבלו סמכויות יתר האסורות לפי הנהלים והחוק: "העולם הזה קיבל חיים משלו, והגולם קם על יוצרו".
"מאז השימוש הנרחב - אחוזי הפענוח ירדו"
לטענתו, גם המטרה שלשמה הובא הכלי נכשלה. ניר מפנה אצבע מאשימה לפיצול שנעשה: "כשאני הייתי ראש חטיבת המודיעין, היו לא יותר מ-120 אירועי רצח בשנה במדינת ישראל. כל אחד משני תיקי רצח פוענחו, ובאזורים מסוימים גם 75% מהתיקים. מאז שיש פגסוס ועשו בו שימוש נרחב - אחוזי הפענוח הלכו וירדו. הם בשפל שלא הכרנו מעולם".
"אלשייך - נמר בעור של כבש"
רב-ניצב בדימוס רוני אלשייך, שכיהן כמפכ”ל בין השנים 2015-2018, הכחיש בעבר מספר פעמים את עצם קיומו של הפגסוס בשירות המשטרה. בכנס שנערך באוניברסיטת רייכמן בפברואר 2022 אמר: "למען הסר ספק, אין פגסוס למשטרת ישראל. פגסוס הוא כלי ששואב את כל תכולת הטלפון מרחוק. למשטרה מותר לעשות האזנת סתר או חיפוש - והיא פועלת בכפוף לבית המשפט".
ניר דוחה את הדברים בחריפות: "אלשייך אינו דובר אמת. הפגסוס הובא למשטרת ישראל כבר בשלהי 2013. נכון שהמטרה המקורית הייתה האזנת סתר, אבל ברור לכולם מזה כמה שנים שנעשה שימוש בכלי מעבר למטרתו המקורית".
לדבריו, קיים ניסיון להטעות את הציבור: "להגיד שזה פגסוס רק אם השתמשנו בכל היכולות - זו מניפולציה. ברגע ששתלת רוגלה בטלפון של יעד, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה: שיחות, הודעות, תמונות, סרטונים - הכול פתוח. האם אני מאמין למשטרה שהיא הוציאה רק מה שקשור להאזנת סתר? אני לא מאמין".
ניר תוקף גם את דמותו הציבורית של אלשייך: "אני קורא לו נמר בעור של כבש. מי שמנסה להצטייר כיום כלוחם זכויות אדם ונגד ההפיכה המשפטית - עשה, לדעתי, דברים חמורים שדרדרו את המשטרה שנים לאחור, במיוחד בטיפול בפשיעה החמורה, בארגוני פשיעה וברציחות במגזר הערבי".
לדבריו, "הדברים החלו להידרדר תחת הפיקוד שלו. אלשייך עצמו התבטא בעבר שהוא קרא עדויות בחקירת ראש הממשלה ו‘יודע הכול’. הוא לא יכול לבוא ולהגיד 'לא ידעתי'. ההפך - הוא טוען שלא נעשה שימוש בפגסוס אלא במשהו אחר, וזו לא אמת. נקודה".
"פגיעה אנושה באמון הציבור"
לדברי ניר, הנזק שנגרם לאמון הציבור במשטרה הוא עצום: "המשטרה תמיד נתפסת בקלקלתה. הדברים מתגלים בסוף, ואז הפגיעה גדולה שבעתיים - באמון הציבור ובאינטרס הציבורי. זו אחת הפרשות החמורות שנחשפתי אליהן בשנים האחרונות".
הוא מדגיש כי אין מצב שבו גוף שאמור לאכוף את החוק פועל בניגוד לחוק: "אם נעשו פעולות כאלה - זה חמור וצריך להעמיד את האנשים לדין. מי אישר? מי פיקח? מבחינתי, הם עבריינים".
ביקורת על ועדת מררי: "בקרת נזקים לעצמה"
ניר מותח ביקורת חריפה גם על ועדת מררי, בראשות המשנה ליועמ"שית עו"ד עמית מררי, שמסקנותיה נסתרו בדוח מבקר המדינה. לדבריו, ועדת חקירה אמיתית חייבת להיות חיצונית: "הייעוץ המשפטי היה אמור להיות שותף לכל התהליכים, ולכן אינו יכול לבדוק את עצמו".
לטענתו, הוועדה לא ביקשה לחשוף את מלוא האמת: "הצוות הוקם כדי לעשות בקרת נזקים לעצמו, לא לציבור. לכן אני לוקח את הממצאים שלו בעירבון מוגבל".
ניר סבור כי יש לזמן לוועדת חקירה עתידית את כל מי שהיה מעורב, כולל אנשי סייבר והאקרים, וכי במקביל יש לקדם חקיקה שתסדיר את השימוש בכלים טכנולוגיים: "באיזה תיקים מותר להשתמש? האם רק בתיקים חמורים כמו רצח? אני אומר שלא".
נציין כי תנ"צ בדימוס גיא ניר הגיש עתירות מנהליות נגד רב-ניצב בדימוס רוני אלשייך, וכן דיווח למח"ש ולמבקר המדינה על "התנהלות פסולה", לדבריו, של ניצב מני יצחקי וניצב רוני ריטמן.
פנינו לרב-ניצב בדימוס רוני אלשייך לקבלת תגובה, אך זו לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה. תגובתו תובא לכשתתקבל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו