צו איסור שימוש שהוטל על בית פרטי בסביון, בטענה כי מתקיימות בו תפילות ופעילות דתית בעלת אופי ציבורי, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי. בלב ההליך עומדת השאלה האם קיום תפילות בבית מגורים מחייב היתר תכנוני, והאם ניתן לאסור פעילות כזו באמצעות צו שיפוטי מבלי שנערך דיון הוכחות.
בית המשפט המחוזי מרכז–לוד שדן בערעור שהגיש הרב שמואל ביסטריצקי נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מצפה אפק, החזיר את הדיון לבית משפט השלום ועד אז יוכלו להתקיים התפילות.
על פי הנטען בערעור, הצו הוצא בטענה כי בביתו הפרטי של הרב ביסטריצקי נעשה שימוש של “בית חב״ד ופעילות דתית ציבורית המתנהלת באופן קבוע, בעיקר בסופי שבוע”, שימוש שהוגדר על ידי הוועדה המקומית כשימוש אסור שאינו תואם את ייעוד המקרקעין למגורים. מנגד טוען המערער כי בביתו לא מתקיימת פעילות של בית כנסת ואין בו תפילות קבועות, וכי מדובר בבית מגורים פרטי שבו הוא מתגורר עם אשתו וששת ילדיו.
בערעור צוין כי השימוש שנעשה בבית כולל, לפי הנטען על ידי המערער, קבלת תושבים לצורכי ייעוץ דתי והלכתי, קיום פגישות אישיות, אירוח אורחים ומפגשים בעלי אופי דתי חברתי, ולעיתים גם קיום תפילות בתוך הבית, אך לא באופן קבוע ולא כבית כנסת פתוח לציבור. עוד נטען כי אין לבית סממנים חיצוניים של בית כנסת, אין שילוט, ואין כניסה חופשית של הציבור כפי שמקובל במבנה ציבורי.
בפתח הדיון טענו באי כוח המערער,עו״ד אילן בומבך ועו״ד שמוליק ספיר ממשרדו, כי במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע שהגישה המשיבה צורפו לתיק תמונות וראיות חדשות שלא הוגשו בבית משפט השלום, ללא בקשה לצירוף ראיות וללא תצהיר. לטענתו, הגשת ראיות חדשות בשלב הערעור נעשתה בניגוד לדין ומחזקת את הטענה כי היה מקום לקיים דיון הוכחות בשאלת טיב השימוש במקרקעין.
מנגד טענה באת כוח הוועדה המקומית, עו״ד מת׳קאל סמארה, כי לא התקיימה אפשרות להגיש ראיות בבית משפט השלום מאחר שההליך הסתיים בהסכמה, וכי התמונות צורפו לצורך בקשת עיכוב הביצוע בלבד. עוד נטען כי המערער לא פעל כנדרש לשם קבלת היתרים לשימוש חורג או להעתקת הפעילות למקום חלופי.
לאחר שמיעת הטענות קבע השופט רון סולקין כי יש ממש בטענות המערער ביחס לצירוף הראיות, והורה על הוצאת התמונות מתיק בית המשפט. בהחלטתו ציין כי “לא היה מקום להגישן ללא בקשת רשות, ובוודאי ללא תצהיר המפרט את האופן בו הגיעו לידי הרשות ומציג אותן בתוך הקשר”. מנגד נקבע כי מסמך החתום בידי היועץ המשפטי של המועצה ייוותר בתיק כחלק מטענות המשיבה.
בהמשך, ובהסכמת הצדדים, הוחלט שהתיק יוחזר לדון בערעור לגופו במאוחד עם הבקשה לעיכוב ביצוע. הדיון בערעור צפוי לעסוק, בין היתר, בשאלה האם השימוש שנעשה בביתו של הרב אכן מהווה שימוש חורג או שימוש אסור כמשמעותו בדיני התכנון והבנייה, והאם היה מקום להותיר את צו איסור השימוש על כנו מבלי שנערך דיון הוכחות בשאלת טיב הפעילות במקרקעין.
עו"ד אילן בומבך, המייצג את הרב ביסטריצקי. לדבריו, "אנו מדינה יהודית, ועלינו ליצוק תוכן למושג הזה. למנוע מיהודי לקיים תפילות ואירועים דתיים אצלו בביתו, כמו שרצתה המועצה בסביון, זה לא מתקבל על הדעת. בית משפט השלום יצטרך לקיים דיון כהלכתו, לשקול את הדברים - ואז לראות איך לקיים את האיזונים בין האינטרסים של הצדדים. ברור שלתפילה יש ערך חשוב מאוד".
הרב ביסטריצקי ציין כי "מרגש לראות שבית המשפט מכיר בערך של בית חב"ד, מקום שכל יהודי יכול לקיים יהדות במאור פנים בכל מקום בעולם, וגם בסביון היקרה לנו מאוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
