חקיקה מיושנת ופיקוח חסר: כך הרחיבה המשטרה את השימוש בהאזנות סתר

דוח חריף של מבקר המדינה חושף כשלים מערכתיים חמורים בשימוש שעשתה המשטרה בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה, ובהם האזנות סתר ואיסוף נתוני תקשורת. על פי הדוח, בין השנים 2016-2021 הרחיבה המשטרה באופן דרמטי את השימוש בכלים אלה - לעיתים ללא הסדרה חקיקתית מתאימה, ללא נהלים סדורים ותוך חריגה מסמכות.

המבקר קובע כי בתקופה זו בוצעו עשרות פעולות אסורות, ובהן התקנות לא חוקיות, איסוף מידע שלא הותר בצו, ושימוש בתוצרים שאסור היה להפיק או לעשות בהם שימוש. עם זאת, בדוח מודגש כי לא נמצא ממצא לכוונת זדון מצד המשטרה, אך מדובר בליקויים עמוקים ומתמשכים.

הביקורת כללה בחינה רחבה של שימוש המשטרה בהאזנות סתר ובנתוני תקשורת, והתייחסה ל-9 כלים טכנולוגיים שונים לצד פעולות עזר ידניות. הבדיקה סקרה את כלל שרשרת ההליך - מהגשת הבקשות והוצאת הצווים, דרך ההתקנה והאיסוף, ועד השימוש בתוצרים והפיקוח עליהם.

הממצאים מצביעים על הרחבה דרמטית של השימוש בכלים בשנים 2016-2021, על היעדר נהלים ופיקוח מספק, על חריגות מסמכות, ועל כשל בהעברת מידע מלא לייעוץ המשפטי ולפרקליטות - כל זאת על רקע חקיקה מיושנת שאינה מותאמת ליכולות הטכנולוגיות הקיימות.

על פי הדוח, המשטרה לא העבירה ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליטות המדינה מידע מלא על היכולות והכלים שברשותה. במקביל, המבקר מותח ביקורת חריפה גם על הגורמים המשפטיים, שלדבריו לא פעלו בנחישות לקבלת מלוא המידע ולא יזמו דיון עקרוני בנושא - אף שמדובר בכלים חודרניים הפוגעים בזכות לפרטיות.

הביקורת מצביעה גם על כשל חקיקתי מתמשך: חקיקה מיושנת שאינה מותאמת להתפתחות הטכנולוגית, והליכי חקיקה שמתעכבים שנים. בפועל, קובע המבקר, המשטרה פעלה ללא מסגרת ברורה של פיקוח ובקרה על הוצאת צווים ועל השימוש בתוצרי האזנות סתר ונתוני תקשורת.

במשטרה מציינים כי חוק האזנות סתר חוקק בשנת 1979 ומאז לא עודכן, ובשיחות סגורות מותחים גורמים במשטרה ביקורת גם על הפוליטיקאים, שלטענתם מעכבים את החקיקה בתחום. הדברים נאמרים על רקע סירובו של שר המשפטים לקדם את חוק השימוש ברוגלות לצורכי חקירה, משום שאינו מוכן להתיר שימוש ברוגלות גם בחקירות של עבירות שחיתות שלטונית.

"אנחנו ממתינים לכלים הטכנולוגיים כבר ארבע שנים. זה פוגע בנו כמשטרה אבל בסוף זה פוגע בכל אזרח", אומרים גורמים במשטרה. לדבריהם, "בזמן הזה נוצר פער טכנולוגי בינינו לבין ארגוני הפשיעה, ולכלים הטכנולוגיים יש חשיבות עצומה בסיכול פשיעה".

המבקר מדגיש את חשיבות חיזוק המשטרה בהתמודדות עם פשיעה חמורה, פשיעה מאורגנת וטרור - אך קובע כי חיזוק זה חייב להתבצע במסגרת חוקית מוסדרת, עם פיקוח אפקטיבי והגנה על זכויות יסוד. האתגר המרכזי, לפי הדוח, הוא האיזון: מערכת אכיפה שפועלת ללא ריסון תפגע בערכים דמוקרטיים, ואילו היעדר כלים יאפשר לפשיעה לצאת משליטה.

כך או כך, על פי נתוני המשטרה, 40% מכלל מקרי הרצח התרחשו בתוך ארגוני פשיעה ו-60% בתוך האוכלוסייה. "האינטרס הציבורי הוא שנצליח להילחם בפשיעה. אם ימשיכו להתנגח במשטרה - כולם יפסידו", אומר בכיר במשטרה, ומוסיף: "חלק מהמערכות שנבדקו על ידי המבקר לא קיימות כלל היום, וחלקן כבר התייתרו. מה שקורה עם הכלים הטכנולוגיים הוא ה-7 באוקטובר של המשפט הפלילי. חבל שהמדינה אוהבת להתעורר רק כשקורה בום".

מבקר המדינה מסכם כי נדרשת מערכת אכיפה יציבה, שקופה ומפוקחת, כזו שזוכה לאמון הציבור ופועלת אך ורק בגבולות הדין. לדבריו, "השימוש שעשתה המשטרה בכלים טכנולוגיים מתקדמים לצורכי אכיפה לווה לאורך שנים בכשלים מערכתיים חמורים, בליקויים בפיקוח ולעיתים אף בחריגה מסמכות וללא הסדרה חקיקתית מתאימה. מדובר בפגיעה ממשית בזכויות יסוד, המחייבת הסדרה ברורה, פיקוח הדוק ושקיפות".

הסנגוריה הציבורית: תמונה מטרידה ומעוררת דאגה

תגובת הסניגוריה הציבורית לדוח מבקר המדינה: "דוח מבקר המדינה שפורסם היום חושף תמונה מטרידה ומעוררת דאגה באחד התחומים הרגישים ביותר: שימוש בכלים טכנולוגיים לצורך ביצוע האזנות סתר וקבלת נתוני תקשורת אודות אזרחים. אין חולק כי מדובר באמצעים שהמשטרה נדרשת להפעיל לצורך קידום חקירותיה, אולם על פי העולה מהדוח, אמצעים אלו מופעלים מזה תקופה ממושכת באופן שמעורר חשש לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות חוקתיות, הנובעת מכשלים בשלושה מישורים עיקריים:

פיקוח ובקרה לקויים בתהליכי העבודה של המשטרה בכל הנוגע לתיקוף טכנולוגי ומשפטי של אמצעים טכנולוגיים המוכנסים לשימוש, והיעדר הקפדה על התאמת היכולות הטכנולוגיות למסגרת החוקית המחייבת.היעדר בקרה אפקטיבית של הייעוץ המשפטי של המשטרה ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה על הכלים והאמצעים שנעשה בהם שימוש, על גילוי חריגות ועל הפעלה בניגוד לחוק.היעדר הסדרה נורמטיבית של השימוש באמצעים טכנולוגיים מסוימים, דבר המביא לכך שהם מופעלים בהתאם לפרשנות מנהלית של המשטרה, ללא גיבוי מתאים של סמכות בחוק.

מתוך שלל הממצאים שהדוח החמור מצביע עליהם, ניתן לראות מספר נתונים מדאיגים ביותר המציבים סימן שאלה על התנהלות משטרת ישראל. כך למשל:

המשטרה עשתה שימוש בשלושה אמצעים טכנולוגיים שונים להאזנות סתר וקבלת נתוני תקשורת מבלי שאלו אושרו על ידי הגורמים המשפטיים במשטרה ובייעוץ המשפטי לממשלה.ארבעה אמצעים טכנולוגיים להאזנות סתר ולקבלת נתוני תקשורת הוכנסו לשימוש בהסתמך על הייעוץ המשפטי הפנימי של המשטרה בלבד, ללא עדכון של גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה.פעולות בתחום האזנת סתר אושרו על ידי הפרקליטות מבלי שניתן אישור של הייעוץ המשפטי לממשלה.הפעילות הטכנולוגית של המשטרה כרוכה בהשגת היקפים יוצאי דופן של מידע על אזרחים: בשלוש השנים אליהן התייחס הדוח, נאספו באמצעות אחד מהאמצעים למעלה מ-7.5 מיליון תוצרים. היקף החומרים שנצברו במערכות המשטרה מגיע לכ-50 טרה-בייט, שעל פי ממצאי המבקר רובם טעונים ביעור על פי דין.בשנים 2019–2021 ביקשה המשטרה להאזין לכ-9,500 יעדים שונים; ב-40% מהם הושג מידע מסוג שהיה אסור לאוספו על פי החוק.התגלו ליקויים משמעותיים בתהליכי התיעוד וקבלת האישורים: בכשליש מהמקרים שבהם נדרש אישור פרקליט לביצוע האזנת סתר בעבירות רגישות, לא נמצא אישור כזה.

הסניגוריה הציבורית מתריעה מזה שנים רבות על הצורך בהקמת מערך פיקוח ראוי על תהליכי הרכש, השימוש וההפעלה של אמצעים טכנולוגיים על ידי רשויות החקירה והאכיפה. קיים צורך חיוני בגורם מקצועי חיצוני למשטרה שיוכל לפקח על תהליכי התיקוף הטכנולוגיים והמשפטיים של אמצעים אלה טרם השימוש בהם, יבקר באופן אפקטיבי את הפעלתם, ויטפל בשקיפות במקרים של חריגה מהמסגרת הנורמטיבית. אנו מקווים שהדוח החמור של מבקר המדינה יילמד לעומקו על ידי כלל הגורמים ויוביל לשינוי רב-מערכתי מקיף.

ד״ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתגובה לפרסום דו״ח מבקר המדינה: ״דו״ח מבקר המדינה על השימוש בכלים טכנולוגיים חודרניים לצורכי אכיפה הוא מסמך מטריד, שמשרטט תמונת מצב של כשל משילות עמוק, מתמשך ורב־שכבתי.

"בלי חקיקה עדכנית, פיקוח פרלמנטרי רציף והסדרי אחריות ברורים, נמשיך לנוע בין דו״חות נוקבים, ועדות בדיקה, פגיעה מתמשכת בזכויות ובאיזונים והבלמים, וגם פגיעה ביכולת המדינה להיאבק בפשיעה".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל הינה גוף אוכף חוק וככזה , כלל האירועים שנבדקו במסגרת הביקורת, בוצעו ע״י המשטרה כחוק , מכח צווים שיפוטיים ועפ״י פרשנות משפטית. דו״ח המבקר עוסק רובו ככולו באירועים ישנים מהשנים 2016-2021 ובסוגיות שכולן כבר נבחנו לעומק במסגרת עבודת וועדת מררי. כלל לקחי דו״ח מררי שפורסם באוגוסט 2023, יושמו ותוקנו לאחר פרסומו, עוד בשנת 2023 ואף המבקר מתייחס לכך.

"בתוך כך, פותחו מנגנוני פיקוח ובקרה משופרים- פנים ארגונית וגם בין ארגוניים, המיושמים בדקדקנות וכן הובהרו נהלים ותהליכי עבודה. אשר להתייחסותו של המבקר בנוגע לצורך המהותי בהחזרת הכלים הטכנולוגים שנלקחו מהמשטרה בשנת 2022 וטרם הוחזרו ואשר להתייחסותו להעדר חקיקה מותאמת, נצטרף ונדגיש כי מצב זה פוגע בחברה כולה וחייב להשתנות. העדר כלים טכנולוגים והעדר חקיקה המותאמת להתפתחות יכולות הסייבר של ארגוני הפשיעה, כובלים את ידי המשטרה במאבקה בפשיעה החמורה ופוגעים קשות בסיכול ארועי אלימות חמורים ובחקירתם.

"נוסיף ונציין כי הביקורת בחרה להציג תמונה חלקית ביותר ולא להתייחס לעשייה החיובית של המשטרה להצלת חיי אדם ולאתגרים יוצאי הדופן עמם מתמודדת המשטרה במאבקה נגד הפשיעה החמורה, כל זאת במשאבים חסרים וחקיקה ארכאית שאינה תואמת למציאות".

משטרת ישראל תמשיך לפעול לקידום חקיקה רלבנטית ולהחזרת הכלים הטכנולוגיים לשימושה ותשתף פעולה בשקיפות מלאה עם ביקורות, מתוך מחויבות לפעול עפ״י חוק ולהציג תהליכים מקצועיים הנהוגים בארגון.