זה קורה ממש כאן, מתחת לאף שלנו: בסלון בית פרטי, בכפר שנמצא במרחק נסיעה של עשר דקות מירושלים, נפרסת נשקייה שלמה על השולחן. בקטלוג: קלצ'ניקובים, מטעני חבלה, אקדחים מסוגים שונים (ובהם "גלוק", "זיג זאוור", "DDG" ו־"BUL שירוקי"), M16, מחסניות ועוד.
אתם יכולים לבחור מה שתרצו, יגיד לכם המוכר, אבל אם תחזרו בעוד יומיים - סביר להניח שהסחורה שהתלבטתם לגביה כבר תימכר למישהו אחר. זה נשמע לכם מופרך? זה לא הכל. אם תתלבטו לגבי רובֶה שתשקלו לרכוש, תוכלו לקחת אותו עם המוכר ל"נסיעת מבחן" באמצע שכונת מגורים, כדי להתנסות בו ואפילו לירות באוויר מהחלון באמצע הנסיעה, ככה סתם לאור יום.
לא מדובר בסצנות מסרט פעולה הוליוודי, אלא באירועים אמיתיים שקרו לסוכנים המשטרתיים שהופעלו באחרונה על ידי הפרקליטות והמשטרה, ובמרכזם שתי פרשות ענק.
הראשונה התנהלה בפרקליטות מחוז מרכז והסתיימה לאחרונה בהרשעתם של 29 נאשמים. השנייה מתנהלת בימים אלה בפרקליטות מחוז ירושלים, שהגישה באוגוסט האחרון כתב אישום בתיק סוכן נגד 22 נאשמים.
הפרשות חושפות תמונה מטרידה מאוד של תעשיית כלי הנשק הבלתי חוקית בישראל, אשר משגשגת ופועלת במרחק נגיעה מכולנו - והמספרים מדברים בעד עצמם: מאות הרוגים בשנה, במיוחד בחברה הערבית, ועשרות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים שמסתובבים ברחובות.
"נדהמתי לראות את הקלות שבה אפשר להשיג נשק כיום", אומרת עו"ד ספיר מרדכי מפרקליטות מחוז ירושלים, שמלווה את אחת הפרשות. "הכמויות, המהירות, מגוון הסוגים והמחירים, זה דבר נגיש מאוד. וזה צריך להדיר שינה מעינינו".
60 תיקי חקירה, 40 עצורים, 29 מורשעים, 12.5 שנות מאסר לנאשם המרכזי. מאחורי המספרים האלה עומדות שלוש פרקליטות ממחוז מרכז: עו"ד מירי ביטון־הראל ועו"ד אורעד שלו שניהלו את הפרשה; ועו"ד שרון משעל הממונה על אישורים מיוחדים, לרבות אישורי סוכנים, שליוותה את החקירה מלמעלה. במשך שנתיים הן חיו ונשמו את פרשת "ויטו" - אחת מפרשות הסוכן הגדולות שנוהלו בישראל.
בדרך כלל הפרקליטות נכנסת לתמונה רק כשהתיק מגיע לשולחנה אחרי שהמשטרה סיימה לחקור, אספה ראיות והחליטה שיש מספיק חומר כדי להעמיד לדין. אבל בתיקי סוכן זה עובד אחרת לגמרי. "הפרקליטות חייבת לאשר כל סוכן שמופעל", מסבירה עו"ד משעל, "כולל תוכנית הפעלה, הסכם איתו, התגמולים שהוא מקבל. אנחנו מלווים כבר מההתחלה ובוחנים בכלל אם הסוכן מתאים".
הבדיקות קפדניות ונוגעות לשני צדדים, גם לאמינותו של הסוכן וגם ליכולתו לעמוד מאוחר יותר בבית המשפט ולהעיד.
עדיפה רשת על דג אחד
אחד ההיבטים המורכבים ביותר בהפעלת סוכן הוא דווקא לא מה שהעבריינים עושים - אלא מה שהסוכן עצמו נדרש לעשות. כדי להיראות אמין, הסוכן צריך להתנהג כמו עבריין לכל דבר - וזה כולל, לפעמים, לבצע עבירות בעצמו. "יכולים להתקשר אלי גם ב־10 בלילה", מספרת עו"ד משעל. "אומרים לי: 'ביקשו מהסוכן להביא סמים כשהוא בא לעסקה, הוא רוצה גרם קוקאין', ואני מאשרת. לא הגיוני שהמשטרה תיתן סמים, אבל אנחנו מאשרים כדי למנוע חשיפה. הוא צריך להיראות כמה שיותר כחלק משגרת החיים שלהם, שלא יחשדו שהוא עובד במשטרה.
"תיק סוכן הוא תיק שאנחנו צריכים להביא בחשבון שהעבירות בו מבוצעות כל הזמן, ומי שמבצע אותן טרם נעצר. אנחנו יודעים שיש מישהו שסוחר בנשק ואנחנו לא תופסים אותו, נותנים לו להמשיך לפעול".
במילים אחרות, עדיף לתפוס רשת שלמה מאשר דג אחד.
רגע האמת - בבית המשפט
התיאורים מהעסקאות עצמן חושפים מציאות שקשה להאמין שהיא מתרחשת במדינת ישראל. "הסוכן מגיע לכפר ליד ירושלים", מתארת עו"ד ביטון־הראל. "שם, בבית פרטי, בסלון שבו משפחה מגדלת ילדים, פורסים לו נשקייה שלמה. 'תבחר מה אתה רוצה', אומרים לו. גבול המחיר - 60 אלף שקלים".
הסוכן בוחר אקדח גלוק, אומר שהוא צריך לבדוק עם הלקוח שלו וחוזר אחרי יומיים. "אומרים לו: 'האקדח הזה כבר נמכר, אבל יש אחרים'. הנשקייה הזו פעילה, היא עובדת לא רע אם בתוך יומיים נמכר שם אקדח".
עו"ד שלו מציירת את התמונה הרחבה יותר: "צריך לזכור שזאת העבודה של האנשים האלה. כמו שאנחנו באות לעבודה, הם הולכים למכור נשק. מבחינתם לא משנה שבסוף יירצח מישהו, הם קיבלו 60 אלף שקלים על האקדח".
רגע המבחן האמיתי מגיע כשהסוכן צריך להעיד בבית המשפט. לאחר שאחד הנאשמים בפרשת"ויטו" כפר באשמה, התיק נקבע להוכחות והסוכן עלה להעיד על 21 עסקאות שביצע. "זו לא עדות פשוטה כמו אזרח שמעיד על אירוע שראה. הסוכן צריך לזכור עשרות עסקאות, עם עשרות אנשים, לאורך שנה שלמה. יש דברים שמותר לו להגיד, יש דברים שאסור - זו עדות מורכבת מאוד", מספרת עו"ד שלו.
בסופו של דבר, כל 29 הנאשמים שהועמדו לדין בפרשה הורשעו. הטיפול בתיק נמשך כשנתיים, עד לסיומו באחרונה. העונש המרבי שנגזר היה 12.5 שנות מאסר.
מעבר להרשעות עצמן, הפרקליטות רואה הישג בחומרת העונשים. "הנחיות פרקליט המדינה קובעות שהעונש על סחר באקדח צריך לנוע בין 42 ל־72 חודשי מאסר", מסבירה עו"ד ביטון־הראל. "אנחנו הצלחנו לקבוע רף גבוה יותר של 48 חודשים גם במקרים עם קושי ראייתי".
עו"ד משעל מדגישה את המאמץ שנדרש: "בתיק הזה כל ענישה שהיינו קובעות היתה משפיעה על 30 נאשמים, ולכן התעקשנו על כל תיק. היינו שתי פרקליטות מול 40-30 סנגורים - ועשינו זאת".
עם זאת, היא מודה ש"29 הרשעות זו טיפה בים, כי עדיין יש עלייה מטורפת במקרי הרצח בחברה הערבית, ועדיין יש נשק בכל מקום. אבל כל עבודה כזו שנעשית - בכל זאת מנעה עוד משהו, עוד נשק שהגיע לידיים לא מורשות.
"30 נאשמים נמצאים עכשיו מאחורי סורג ובריח, חלקם לתקופות של 8, 10 ו־12 שנים. יש כאן הרתעה משמעותית - כל אחד עכשיו, כשהוא עושה עסקה, לא יודע אם זה שעומד מולו הוא סוכן משטרתי או לא.
"שוטר שהיה אחראי לטיפול במגזר הערבי אמר לי פעם שכמו שיש טקס התבגרות של בר־מצווה, כך לעיתים טקס המעבר במגזר הוא להחזיק נשק. ילדים בני 14 חושבים שזה סבבה. זה משהו שחייב להשתנות".
פשע וטרור הולכים יחדיו
התופעה מתבטאת גם בתיקים עצמם. לדברי עו"ד משעל, "יש לנו הרבה תיקים של קטינים שמחזיקים נשק עבור עבריינים אחרים. הם בכלל לא מבינים את המשמעות.
"נער מסתובב חסר מעש, עבריינים לוקחים אותו ואומרים לו 'בוא, תחזיק בשבילנו נשק'. והוא מחזיק אצלו שניים-שלושה כלי נשק, רק כדי שהמשטרה לא תמצא אותם אצל העבריין העיקרי".
ומה קורה כשסוכן משטרתי שיצא לרכוש כלי נשק מגלה שהוא נתקל ברשת טרור? ובכן, זה מה שקרה בפרשה שמתנהלת בימים אלה בפרקליטות מחוז ירושלים, בניהולה של עו"ד ספיר מרדכי.
הפרשה החלה כתיק סוכן רגיל - 22 נאשמים, 32 עסקאות נשק, פריסה גיאוגרפית מירושלים והסביבה עד לדרום וליו"ש, עוד 12 נאשמים הועברו לפרקליטות הצבאית כי ביצעו את העבירות בשטחי יו"ש - אבל אז התגלה משהו שלא ציפו לו.
"אחד החשודים שמכר כלי נשק לסוכן, מכר לו גם מטענים למטרות טרור בלבד", מספרת עו"ד מרדכי. "התברר שהוא מייצר את המטענים האלה, מטענים מכל מיני סוגים, ועושה עוד המון פעולות טרור. צריך לומר: זה סוכן שהציל חיי אדם רבים".
מה הכי הפתיע אותה בתיק הזה? "נדהמתי לראות את הקלות שבה אפשר להשיג נשק היום. את הכמויות, את המהירות, את מגוון הסוגים והמחירים. זה דבר מאוד נגיש".
היא מתארת את המנגנון: הסוכן שואל אם יש סחורה, ומייד מקבל עשרות תמונות של נשקים עם מחירים. "מדובר באנשים עם גישה נרחבת לכלי נשק. זו תעשייה שמגלגלת הרבה כסף".גם טווח הגילאים מפתיע: "יש טווח מאוד רחב - מקטינים ועד מבוגרים. הסוכן המשטרתי לא פועל מול קטינים בכוונה, אבל קטין יכול להגיע פתאום לעסקה. וזה קורה".
הליווי מתחיל הרבה לפני "יום הפרוץ" - כשפורצים לבתי החשודים ועוצרים אותם. "יש ראש צוות חקירה שמעדכן אותי כל הזמן", היא מתארת. "כל עסקה מייצרת הרבה מאוד עבודה: חומרי חקירה, ראיות. אני חייבת להתקדם עם זה בזמן אמת, כדי שכשיגיע יום הפרוץ, יהיו לי כבר חוות דעת ראשוניות מוכנות. אני לא יכולה להיות מופתעת".
ואז מגיע יום הפרוץ. "עוצרים את כולם בבת אחת", היא מתארת. "מעל 40 חשודים מובאים לחקירות. כל החקירות מתנקזות אלי. כל שנייה אני מקבלת חקירה חדשה, וצריכה לעבד אותה – לא לרפרף, להבין מה הגרסה עושה למצב הראייתי בתיק, יש הרבה דברים שצריך לעשות: חקירות, בחינת גרסאות של חשודים, פעולות חקירה נוספות. והכל יכול להשתנות".
בית המשפט, מצידו, מצפה שהכל יתנהל מהר. "יש ציפייה שאחרי הפרוץ אנחנו כבר מכירים את התיקים, שזה לא צריך לקחת הרבה זמן. אבל הארכות המעצר היו מאוד מדודות, והיה לחץ".
עם שלושה ילדים בבית
ההקשר האישי לא הקל: שלושה ילדים בבית, בעל בכוחות הביטחון שבמלחמה כמעט לא היה בבית. "מבצע עם כלביא תפס אותי ממש בשיא הפרשה", היא מספרת. "והיה צריך להמשיך בפול גז".
אחד הקשיים המשפטיים שעולים בתיקי סוכן הוא מה קורה כשמגיעים לעסקה אנשים שלא היו בתוכנית.
"הסוכן קובע עם אדם מסוים לרכוש ממנו נשק", מסבירה עו"ד מרדכי. "הם מגיעים למפגש, ופתאום מגיע איתו אדם נוסף. והאדם הנוסף הזה מביא את הנשק, מחזיק את האקדח במכנסיים. האם הוא חלק מהעסקה? בוודאי שכן. אבל פה יש אתגר - קודם כל לזהות מי זה, ואחר כך להבין מה החלק שלו: הוא מבצע בצוותא? הוא מסייע? אלה מונחים משפטיים, אבל יש להם משמעות בעונש".
הפרשה עדיין מתנהלת בבתי המשפט. רוב הנאשמים עצורים, שני קטינים שוחררו, וארבעה נוספים במעצר בית או בפיקוח אלקטרוני."אנחנו עומדים על מעצר בתיקי נשק", אומרת עו"ד מרדכי.
"עבירות נשק מקימות מסוכנות סטטוטורית. בית המשפט העליון אומר את זה ברור: הכלל בעבירות נשק הוא מעצר. נשאר רק ליישם אותו. יש עונש מינימום. המחוקק נותן את כל הכלים והסימנים שצריך להחמיר בענישה. בית המשפט העליון מדבר על צורך ברור בהחמרת הענישה. אבל העמדות שלנו לא תמיד מתקבלות. כולם שומעים על תופעת הנשק הבלתי חוקי, על הנשקים במגזר הערבי - שזה חלק מתופעת האלימות שם. אנחנו חושבים שזה צריך להטריד את כולם.
"נשקים גורמים לאירועי אלימות קשים", היא אומרת. "אבל הם יכולים גם להביא לטרור. בפרשה הזו ראינו את זה בעיניים. המשטרה משקיעה משאבים עצומים, אנחנו עובדים על זה מאוד קשה. אם כבר נשק נתפס, צריך לתת לזה את המשקל הראוי, מההתחלה ועד הסוף".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו