תת־מקלע מאולתר, עשרות קליעים ואפוד מגן הובילו בתחילה למאסר בפועל בבית המשפט המחוזי מרכז, אך תהליך שיקומי יוצא דופן של הנאשם שעבר קורס מאמני כדורגל בוינגייט והפיכתו למאמן כדורגל של ילדים ובני נוער, שכנע את בית המשפט העליון להפוך את הקערה על פיה ולהמיר את העונש בעבודות שירות.
ההליך נסוב סביב ערעורו של הנאשם על גזר דינו של בית המשפט המחוזי, אשר הרשיע אותו, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת נשק שלא כדין. על פי כתב האישום המתוקן, החזיק הנאשם בתא המטען של רכבו תת־מקלע מאולתר, מחסנית, 35 קליעים תואמים ואפוד מגן. בית המשפט המחוזי עמד על חומרת העבירה, קבע מתחם ענישה של 20 עד 40 חודשי מאסר בפועל, ולבסוף גזר עליו 16 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס.
בערעור שהוגש לבית המשפט העליון על ידי עורך דינו ניר יסלוביץ, טען המערער כי העונש שנגזר עליו חמור ואינו תואם את נסיבות המקרה. בין היתר נטען כי הנשק לא היה טעון וכי לא נעשה בו שימוש, וכי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספק להמלצות שירות המבחן ולהליך הטיפולי הממושך שעבר. עוד הודגש כי מאז מעצרו ניתק המערער קשרים חברתיים שליליים, העתיק את מקום מגוריו, בנה אורח חיים נורמטיבי ופועל מזה שנים כמאמן כדורגל לילדים ולנוער. לטענתו, מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח עלול לקטוע את שיקומו ולפגוע לא רק בו, אלא גם באינטרס הציבורי.
המדינה, מנגד, התנגדה להקלה נוספת בעונש. לטענתה, עבירות נשק הן עבירות חמורות שטומנות בחובן סכנה ממשית לשלום הציבור, וההליך השיקומי שעבר המערער כבר נשקל והביא לחריגה מסוימת לקולא בגזר הדין. בנסיבות אלה, נטען, אין הצדקה לסטייה נוספת ממדיניות הענישה המחמירה הנהוגה בעבירות מסוג זה.
בפסק הדין קיבלה השופטת יעל וילנר את טיעוני עו״ד יסלוביץ וקבעה כי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם יש לבכר את שיקולי השיקום. בפסק הדין הודגש כי הפסיקה רואה בעבירות נשק עבירות המצדיקות, כברירת מחדל, מאסר בפועל, אך החוק מאפשר חריגה ממתחם הענישה כאשר הנאשם השתקם או קיים סיכוי ממשי לשיקומו. “תהליך שיקום משמעותי מאפשר לעבריין לחזור לדרך הישר… ולהשתלב מחדש בחברה כאדם נורמטיבי ומתפקד”, כתבה וילנר, והוסיפה כי מכך נתרם גם האינטרס הציבורי .
השופטת פירטה בהרחבה את הדרך שעבר המערער מאז ביצוע העבירה: הבעת חרטה ונטילת אחריות, השתלבות רציפה בהליכי טיפול של שירות המבחן, מחויבות גבוהה להמשך שיקום חייו, והקמת משפחה. עוד צוין כי המערער השלים קורס מאמני כדורגל במכון וינגייט ועובד כמאמן ילדים ונוער, כאשר מכתבים שהוגשו לבית המשפט תיארו אותו כ“מנהיג, מורה דרך, דמות חינוכית ומקור השראה”, וכמי שמפגין “מקצועיות גבוהה, אחריות, מסירות ויחס חינוכי וערכי יוצא דופן”.
על רקע זה קבעה השופטת כי מאסר מאחורי סורג ובריח עלול “להביא באחת לקטיעת שיקומו וימוטט, בסבירות גבוהה, את העולם הנורמטיבי שבנה המערער במאמצים כה רבים”. לפיכך הוחלט להפחית את עונשו לתשעה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, בכפוף לאישור הממונה, ולהעמידו בצו מבחן למשך שנה, בעוד יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם.
השופטים חאלד כבוב ועופר גרוסקופף הצטרפו לפסק הדין. השופט כבוב הדגיש כי כאשר עבריין “נרתם כולו לשיקום… ראוי ששיקולי השיקום יתפסו את הבכורה”, גם בעבירות נשק, וכי בכך “יקודם אינטרס הציבור”. פסק הדין נחתם בתקווה כי המקרה ישמש דוגמה לעבריינים אחרים, ויעודד בחירה בדרך השיקום והחזרה לחיים נורמטיביים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו