"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אח מוסמך גנב 25 אלף שקלים ממטופלת פסיכיאטרית - ופוטר

האח נטל את הטלפון והארנק של מאושפזת חסרת ישע, השיג את הקוד הסודי של כרטיס הבנקט וביצע 12 משיכות כספים מחשבונה • הוא הודה במעשים ואף השיב את הכסף • כל הפרטים

,עודכן
0השמעה
בריאות הנפש (אילוסטרציה). צילום: istockphoto

פסק דין משמעתי שניתן לאחרונה קבע כי אח מוסמך, עובד ציבור שהועסק במחלקה פסיכיאטרית, ביצע עבירות משמעת חמורות כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה שבה עבד. בעקבות ההרשעה הוחלט על פיטוריו המיידיים משירות המדינה.

על פי החלטתבית הדין למשמעת של שירות המדינה, העובד נטל בתחבולה את הטלפון הנייד ואת ארנקה של מטופלת חסרת ישע, השיג את הקוד הסודי של כרטיס הבנקט שלה וביצע 12 משיכות כספים מחשבונה. הסכום הכולל של המשיכות עמד על 24 אלף שקלים.

מתמודד נפש (אילוסטרציה),צילום: freepik

בנוסף לכך, עשה האח שימוש בכרטיס האשראי של המטופלת לצורך רכישת דלק בשמונה הזדמנויות שונות, בסכום מצטבר של 1,775.61 שקלים. בסך הכול נקבע כי היקף הכספים שנלקחו מהמטופלת הגיע ל־25,775.61 שקלים.

מהחלטת בית הדין עולה כי המעשים בוצעו תוך ניצול ישיר של תפקידו של האח ושל יחסי מטפל-מטופל. הפרשה נחשפה לאחר שאחיה של המטופלת הבחין בהוצאות חריגות בחשבונה ופנה לבירור העניין.

רק לאחר גילוי המעשים יצר האח קשר עם אחיה של המטופלת והשיב לידיו סכום של 30 אלף שקלים, העולה על הסכום שנלקח בפועל. בית הדין ציין את ההשבה אך הדגיש כי אין בכך כדי להקהות מחומרת המעשים.

בפסק הדין עמד בית הדין על חומרת ההתנהלות וקבע כי מדובר בפגיעה בערכים מוגנים מרכזיים, ובהם הזכות לקניין והחובה להגן על שלומם וזכויותיהם של חולים. הודגש כי חומרת המעשים מתעצמת כאשר הם מבוצעים בידי עובד ציבור, ובפרט עובד במערכת הבריאות.

עוד צוין כי מטופלים חסרי ישע במחלקות פסיכיאטריות תלויים בצוות הרפואי, וניצול מצבם פוגע לא רק במטופל עצמו אלא גם באמון הציבור במוסדות הרפואיים ובמערכת הבריאות כולה.

בהקשר זה הפנה בית הדין לפסיקותבית המשפט העליון, אשר חזר והדגיש כי עבירות גניבה ומעילה בידי עובדי ציבור נתפסות כחמורות במיוחד בשל הפגיעה באמון הציבור ובשמו הטוב של השירות הציבורי.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון, שבמסגרתו הוסכם על הטלת נזיפה חמורה, פיטורים לאלתר תוך תשלום מלוא פיצויי הפיטורים, ופסילה משירות המדינה לתקופה של חמש שנים - לרבות ממשרד הבריאות. בית הדין ציין כי אלמלא הסדר הטיעון, ייתכן שהיה שוקל אמצעי משמעת חמורים יותר, ובהם הרחקה לתקופה ארוכה ומשמעותית ואף פסילה לצמיתות משירות המדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר