המשטרה והפרקליטות חושפות לראשונה: ארגון הפשיעה אבו לטיף עמד מאחורי ניסיון הסחיטה והנחת מטען החבלה ב-23 בינואר 2023, ברכב הקאדילק בחניון ביתו של איש העסקים איציק תשובה בנתניה - מטען שהתפוצץ באותו היום בשעות הערב המאוחרות. איציק הוא אחיינו של איש העסקים, הטייקון יצחק תשובה.
לאחר חקירה סמויה וממושכת, הצליחה היחידה הארצית לחקירת פשיעה כלכלית (יאל"כ) לאסוף ראיות שקשרו ישירות את הנהגת הארגון לפיצוץ, והיום הוגש כתב אישום מתוקן שמבסס זאת באופן רשמי.
כתב האישום המקורי, שהוגש לפני כשנה, ייחס את הנחת המטען לאדם שביצע את המעשה בפועל. כעת, בעקבות התקדמות החקירה ואיסוף תשתית ראייתית רחבה, קובעות המשטרה והפרקליטות כי מדובר בפעולה שנעשתה כחלק מפעילות שיטתית של ארגון הפשיעה עצמו, ובהכוונת בכיריו.
את כתב האישום המתוקן הגישה היום (רביעי) המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה נגד ראש הארגון, לטיף אבו לטיף, ו-21 מחברי הארגון. על פי הנטען, הארגון פעל לאורך שנים כארגון פשיעה מאורגן, שבנה תשתית כלכלית ענפה לצורך סחיטה, עבירות מס והלבנת הון, במטרה להעשיר את ראשיו וחבריו.
שפת קוד ו"מטה" בראמה
על פי כתב האישום המתוקן, חברי הארגון עשו שימוש בחברות שבשליטתם, בחשבונות בנק, בצ'קים ובחשבוניות כוזבות. עיקר פעילות הארגון נוהלה מכפר ראמה, מקום מגוריו של לטיף אבו לטיף. נסחטים נדרשו להגיע לכפר כחלק מהפעלת הלחץ, לצורך הסדרת תשלומי דמי חסות או קבלת הוראות נוספות.
עוד נטען כי חברי הארגון השתמשו בשפת קוד וכינויים מוסכמים כדי להסוות את פעילותם. בין היתר, הביטוי "ילמעלה" שימש לתיאור מטה הארגון בראמה, והכינויים "אבו סייאף" ו"הגבר" שימשו להתייחסות לראש הארגון.
כתב האישום המתוקן מתייחס במפורש גם לסחיטתו של תשובה. לפי הנטען, אחד הנאשמים, עמראן שקיר, קשר קשר עם אמיר שוקייר לצורך הנחת מטען חבלה ברכבו. שקיר סייע בהנחת המטען, ובהמשך הופעל המטען והרכב הושמד כליל - לאחר שהתברר להם כי תשובה לא סיים לשלם את הסכום הכולל שדרשו ממנו. מהחקירה הסמויה עולה כי ראש הארגון היה מודע להפעלת המטען, שבוצעה כחלק ממנגנון הסחיטה והאימה של הארגון.
גורמים במשטרה מדגישים כי "מדובר בפריצת דרך ראייתית שמאפשרת לראשונה לייחס את הפיגוע הפלילי לארגון פשיעה ולא רק למבצע בשטח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו