"אגיע עם גרזנים": מסע האלימות של ההומלס ברחוב הראשי

רחוב הרצל, עורק מסחרי מרכזי הופך מרחוב רגיל לזירת אימה, הנאשם נהג לשהות דרך קבע ברחוב הרצל, לישון במבואת בנק לאומי, להיכנס לבתי עסק במהלך היום, ולהתעמת עם עובדים ולקוחות. באחד האירועים, בשעת לילה מוקדמת, ניגש למבואת הבנק, השליך אבן לעבר דלת הזכוכית, ומשלא נשברה, הטיח בה את האבן שוב ושוב ובעט בדלת עד שנשברה, נזק שנאמד באלפי שקלים.

יומיים לאחר מכן אותר בסופרמרקט כשהוא נושא שלושה סכינים מתקבעים מוסתרים בבגדיו. בסופרמרקט איים הנאשם על קופאית, הניף לעברה ארגז פלסטיק ואמר כי יזרוק אותו עליה, ובהמשך שב למקום, הצית מצית ואמר לה: “אני אשרוף אותך”. מנהלת הסניף שניגשה למקום נפגעה מקרטון שהשליך לעברה הנאשם, טרם עזיבתו.

באירוע נוסף, חרף תנאי הרחקה מהבנק, נכנס הנאשם למקום, קילל את העובדות, צעק כי “יגיע עם גרזנים”, “ישבור וישרוף את הבנק”, וסירב להתפנות.

המעשים לא הסתיימו שם. לפי כתב האישום, הנאשם ניפץ באמצעות אבן את כל שמשותיה של חנות בגדים סגורה ברחוב ויצמן, תוך שהוא צועק קריאות קשות, והסב נזק של למעלה מ־11 אלף שקלים. במקביל, מיוחסות לו הפרות חוזרות של צווים שיפוטיים שנועדו להגן על שכנות של אחותו, כאשר הגיע סמוך לבתיהן חרף איסור מפורש.

לאחר שנעצר, באחת החקירות אמר כי יש לשרוף בניינים, ולטענתו “זה לא איום זו הבטחה”. בחקירה אחרת אמר כי היה עליו “לנתק את כל הבניין מחשמל, לנפץ את כל הזכוכיות ולהעלות הכול בעשן”, והוסיף כי “זה יקרה כי אתם לוחצים אותי לקצה”. בחקירה נוספת איים בנקמה כלפי שכנה “נקמה זו מנה שמוגשת קרה… אני ארדוף אותה, אקח לה את הבית ואאמלל לה את החיים”.

בבקשת המעצר ציינה המדינה כי מדובר בדר רחוב, המתמודד עם מצב נפשי מורכב, נעדר גורמי תמיכה, אשר מעשיו בוצעו לאור יום, במרחב ציבורי הומה, תוך פגיעה ישירה בעובדי חנויות ובתחושת הביטחון של הציבור. לשיטת התביעה, קיים חשש ממשי להמשך מסוכנות, להפרת צווים נוספים ולפגיעה חמורה ברכוש ובאדם.