גם בלי הפרת צו: המחוזי קבע – יש להמשיך באיזוק אלקטרוני לשם הגנה על האישה

גם כאשר צו הגנה אינו מופר, הסכנה עלולה להישאר בעינה. כך קבעה תמר סנונית פורר, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שהאריך צו הגנה עם איזוק אלקטרוני נגד גבר שנקבע כי נשקפת ממנו מסוכנות גבוהה לבת זוגו לשעבר, והבהיר: אין לדרוש מהנפגעת “אירוע חדש” כדי לזכות בהמשך ההגנה.

ההליך נסוב סביב בקשת האישה להאריך צו הגנה שניתן לה לאחר שורת אירועים שתוארו בפסקי דין קודמים, ובהם התנהלות חודרנית, מעקבים וניסיונות להתקרבות בניגוד לרצונה. לאורך חודשים ניתנו בין הצדדים שלושה צווי הגנה, ובשלב מתקדם יותר, לאחר שהוגשה הערכת מסוכנות מקצועית שקבעה רמת סיכון גבוהה, הורה בית המשפט קמא על הטלת איזוק אלקטרוני. הערכת המסוכנות ציינה בין היתר מאפיינים של קנאה, תלותיות, קושי בנפרדות, חרדת נטישה, אימפולסיביות ואיומים בהתאבדות, לצד הסלמה בהתנהגויות של מעקב ועיסוק אובססיבי.

עם פקיעת מועד הצו, פנתה האישה בבקשה דחופה להארכתו, אך בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע כי יש לפתוח הליך חדש, וכי בהיעדר הפרה משמעותית של הצו ובהיעדר “דבר מה חדש”, אין מקום להאריך את האיזוק האלקטרוני. החלטה זו היא שעמדה במוקד הערעור.

האישה טענה באמצעות עו"ד שלי גמליאלי, המייצגת אותה מטעם יחידת הסיוע המשפטי במחוז תל אביב, כי השקט היחסי שנרשם בתקופת הצו אינו מעיד על ירידת מסוכנות, אלא נובע ישירות מהרתעת האיזוק האלקטרוני. לדבריה, בן זוגה לשעבר לא עבר הליך טיפולי משמעותי, אין לו מסגרת מגורים יציבה, וביטול אמצעי ההגנה חושף אותה לסיכון ממשי. עוד נטען כי גם אם היה ספק, היה על בית המשפט להאריך את הצו עד לקבלת הערכת מסוכנות עדכנית.

מנגד טען המשיב כי האיזוק והטווחים שנקבעו פוגעים קשות בפרנסתו וביכולתו לעבוד, לשלם מזונות ולקיים קשר עם ילדיו. הוא טען כי החל בטיפולים, וכי חבר העמיד לרשותו דירת סטודיו במרחק של כקילומטר וחצי מדירת המבקשת. לחלופין ביקש לצמצם משמעותית את טווחי האיזוק.

בית המשפט המחוזי דחה את עמדת בית המשפט השלום וקבע כי פרשנות שלפיה רק הפרת צו מצדיקה הארכה אינה עולה בקנה אחד עם החוק. בפסק הדין נקבע כי החוק מאפשר הארכת צו גם בשל “סכנה גבוהה הנשקפת מהאדם”, אף ללא הפרה, וכי בפועל הצו עם הפיקוח הטכנולוגי היה בתוקף תקופה קצרה של כ-40 ימים בלבד. השופטת כתבה כי “העדר הפרה של הצו שולל את הארכת הצו… טומנת בחובה משוואה שהמחוקק לא קבע של העדר הפרות כמהווה אינדיקציה להעדר מסוכנות”.

עוד נקבע כי הדרישה מהמבקשת לפתוח הליך חדש ולהוכיח מחדש את מסוכנות המשיב מטילה עליה נטל שאינו נדרש בדין, ואינה תואמת את ההתרשמות העקבית של בית המשפט קמא עצמו לאורך החודשים ואת ממצאי הערכת המסוכנות. לגבי טענות המשיב בדבר טיפול, צוין כי המסמכים שהוגשו אינם מהווים חוות דעת מקצועית מלאה, ואין בהם כדי להצביע על שינוי מהותי ברמת הסיכון.

בסופו של דבר הורה בית המשפט המחוזי על הארכת צו ההגנה והאיזוק האלקטרוני לתקופה כוללת של שלושה חודשים ממועד כניסת הצו לתוקף, על הגשת הערכת מסוכנות עדכנית ודיווח של יחידת הפיקוח, וקבע כי בית המשפט השלום יקיים דיון נוסף בטרם תום התקופה.

עו"ד שלי גמליאלי, המייצגת את האישה אמרה: "בית המשפט נתן היום לגיטימציה משפטית למה שהמציאות מלמדת אותנו שנים – ברבים מהמקרים, האובססיה והמסוכנות לא נעלמות, הן רק מושתקות זמנית בזכות הפיקוח. החובה של המערכת היא לא להוריד את שכבת ההגנה מוקדם מדי". עו"ד דניאל רז , הממונה הארצי במעמד אישי בסיוע המשפטי הוסיף: "פסק הדין הזה משנה את כללי המשחק עבור נשים שחיות תחת איום מתמשך. הוא קובע שהחוק נועד להגן עליהן, לא להעניש אותן בדרישות של 'אירוע אלים חדש' בכל פעם שהן מבקשות להמשיך את ההגנה".