רק נראה תמים: השיטה הקבועה של האוטיסט מראשל"צ להטריד מינית נשים

מה שהחל בבקשה תמימה של גבר אוטיסט לשבת ליד נשים באוטובוס, מתוך מצוקה לכאורה, הסתיים, בשורת מעשים מגונים שבוצעו בנשים זרות בתחנות אוטובוס ובמהלך נסיעות בתחבורה הציבורית.

כתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב בתום חקירה של משטרת לב תל אביב, מייחס לתושב ראשון לציון, כבן 33, שימוש מניפולטיבי בלקותו כדי לפגוע מינית בנשים שנענו לבקשותיו מתוך חמלה.

על פי כתב האישום, הנאשם מצוי על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, אולם נהג, "לעשות שימוש לרעה בלקותו לשם ביצוע מעשים מגונים בנשים". דפוס הפעולה היה קבוע: הנאשם פנה לנשים צעירות שהמתינו בתחנות אוטובוס או ישבו באוטובוסים, הציג בפניהן הודעה מוכנה מראש בטלפון הנייד, שבה כתב כי הוא אוטיסט וזקוק לכך שיישבו לצדו כדי שיירגע.

המתלוננות, כך נטען, נענו לבקשתו מתוך חמלה, אך במהלך הישיבה או הנסיעה הנאשם נצמד אליהן ונגע בחזן מעל לבגדיהן, ללא הסכמתן.

מבקש "עזרה" ותוקף

באישום הראשון, מתואר אירוע מחודש נובמבר בקו אוטובוס 193 מראשון לציון לתל אביב. על פי האישום, לאחר שהמתלוננת עברה לשבת ליד הנאשם, הוא נצמד אליה ונגע בחזה מעל לבגדיה. חרף מחאתה וסירובה, המשיך הנאשם במעשיו ואף ניסה לשכנעה להסכים לנגיעותיו בטענה כי הדבר “ירגיע אותו”.

יומיים קודם לכן, בתחנת אוטובוס סמוך לתחנת הרכבת תל אביב סבידור מרכז. גם שם, כך נטען, פנה הנאשם למתלוננת, הציג בפניה את ההודעה בנייד, ביקש לשבת לצידה ולאחר מכן נגע בחזה מעל לבגדיה ללא הסכמתה, לאחר שביקש ממנה “כיף”. באישום השלישי מתואר מקרה ברציף אוטובוסים סמוך לתחנת סבידור. לפי כתב האישום, הנאשם ביקש מהמתלוננת להחזיק בידו, ובהמשך ביצע בה מעשים מגונים פעמיים, חרף מחאתה ובקשתה שיפסיק, עד שהסיר את ידו.

האישום הרביעי מתייחס לאירוע נוסף ברציף האוטובוסים לקו 480 לירושלים, לפי הנטען, במהלך הנסיעה נגע הנאשם בחזה של המתלוננת באמצעות כתפו וזרועו, בין שדיה, מעל לבגדיה, והמשיך במעשיו גם לאחר שאמרה לו כי הוא חודר למרחב האישי שלה. בהמשך, כך נטען, ביקש ממנה לחבקו, ולאחר שסירבה, הפציר בה עד שנענתה ואז שב ונגע בחזהּ ללא הסכמתה.

האישום החמישי עסק באירוע גם הוא בקו 193 מראשון לציון לתל אביב. על פי כתב האישום, במהלך הנסיעה ביצע הנאשם שלוש נגיעות נפרדות בחזה של מתלוננת צעירה, עד שזו קמה ועברה למקום אחר באוטובוס.

בכל אחד מהאישומים מייחסת המדינה לנאשם עבירות של מעשה מגונה תוך קביעה כי המעשים בוצעו “לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני”. הנאשם מצוי כיום במעצר בית, מאחר שבגלל לקותו לא ניתן לכלוא אותו.