מאיראן ומיפו: מסלול הדמים של הנשק שהפך לאיום אסטרטגי

הברחות האמל"ח לישראל אינן עוד תופעה פלילית שולית אלא איום אסטרטגי מתמשך שמשרטט מסלול דמים ברור: מהגבולות הפרוצים עם מצרים וירדן, דרך רחפנים ואמצעי הברחה מתוחכמים, אל ליבת הפשיעה בישראל, ובמקרים הולכים וגוברים גם אל הטרור הרצחני.

הציר מוכר היטב לגורמי הביטחון. מקורו באיראן, המשכו דרך מדינות ערב, חציית גבולות מצרים וירדן, כניסה לישראל, ובהמשך זרימה קבועה ליהודה ושומרון. זהו מסלול שמזין את עצמו, משלב אינטרסים כלכליים ולאומניים, ומטשטש את קו התפר שבין פשיעה פלילית לפח"ע. עסקה שמתחילה כרווח כספי מסתיימת לא פעם בפיגוע.

כאשר הנשק מוברח בהיקפים כאלה, מחירו צונח לרצפה והוא הופך זמין כמעט לכל מי שמוכן לשלם, לכל מטרה ולכל יעד.

בתוך ישראל מזוהה ביר הדאג' שבנגב כצומת מרכזי בשרשרת ההברחות. יישוב שחלק מתושביו מודעים היטב לאופי הפלילי של הפעילות, ואחרים, כך לפי גורמי אכיפה, נהנים בעיקר מהכסף. משם ממשיך הנשק לערים מעורבות ובהן יפו, ובהמשך דרך מעברים שונים לשטחי הרשות הפלשתינית, קלקיליה, רמאללה וג'נין. לא מדובר בציר יחיד או במעבר אחד. האזור כולו מוגדר כקשה לשליטה, בדומה לתופעת השב"חים, ומאפשר תנועה רציפה של אמצעי לחימה.

עד לפני כשנתיים, רוב הברחות הנשק הגיעו מגבול ירדן. מאז פרוץ המלחמה נרשמת עלייה חדה גם בהברחות מגבול מצרים, בתדירות גבוהה יותר ובעיקר באמצעות רחפנים. בתחילה היו אלה סמים וסיגריות שסיפקו תשתית כלכלית לציר, אך בהדרגה הצטרף האמל"ח והאמצעים עצמם הלכו והשתכללו. ההערכה הרווחת היא שכ-20 אחוזים מהנשק המוברח זולגים לעולם הפשיעה הפלילית, אך רובו מיועד לפעילות פח"ע ולהחלשת היציבות האזרחית. במשטרה מזהירים כי אוכלוסייה שמוצפת בנשק בלתי חוקי תפעל באופן לא חוקי, והשאלה היא רק נגד מי.

שורשי התופעה עמוקים. במשך עשרות שנים התקיימו בגבול הדרומי הברחות על בסיס קשרי שבטים בדואיים משני צדי הגבול. בעבר הוברחו בני אדם, מהגרי עבודה, פליטים ואף נשים לסחר במין. הקמת הגדר עצרה כמעט לחלוטין את התופעה, אך ההברחות הסתגלו במהירות. תחילה דרך פרצות, לאחר מכן באופן מזוין, ובהמשך, עם התפתחות עולם הרחפנות, מהאוויר. כשהטכנולוגיה משתנה, גם שיטות ההברחה משתנות.

היקפי התופעה עצומים. לפי הערכות גורמי אכיפה, מוברחים לישראל עד כ-160 אלף כלי נשק בשנה, כ-14 אלף בחודש. בתוך כשנתיים של מלחמה מדובר בכ-300 אלף כלי נשק. מכון ריפמן מעריך שכ-100 אלף כלי נשק בלתי חוקיים כבר מסתובבים בנגב בלבד. בגזרת הדרום מדווחים על עשרות הברחות בלילה, כאשר כל הברחה כוללת בממוצע ארבעה כלי נשק ארוכים וכמה אקדחים. הפער בין הנתונים הללו לבין הדיווחים הרשמיים על סיכולים צורם במיוחד.

במקביל, פועל צה"ל בעוצמה הולכת וגוברת בגבול ירדן, באמצעות מערך מצלמות, מארבים ופעילות מרחבית רחבה שמטרתה לאתר מבריחים ולסכל העברת נשק, המוברח ברובו באמצעות רחפנים. במערכת הביטחון מדגישים את שיתוף הפעולה ההדוק עם כוחות הביטחון הירדניים, שפועלים גם בצדם לאיתור ולעצירת מבריחי אמל"ח. התמונה הכוללת מבהירה כי מדובר בציר אזורי אחד, המחבר בין גבול מצרים לגבול ירדן ומשם לישראל וליהודה ושומרון.

היקף האמל"ח מורגש היטב גם ביהודה ושומרון. מחוז ש"י של משטרת ישראל הגדיל משמעותית את פעילותו בתחום. בשנת 2024 נפתחו 1,927 תיקי אמל"ח, עלייה של 26 אחוזים לעומת השנה הקודמת. מספר החשודים עמד על 1,106, עלייה של 34 אחוזים, ומספר העצורים הגיע ל-1,761, עלייה של 23 אחוזים. במהלך השנה נתפסו 176 אקדחים, 171 רובים, 83 כלי איירסופט מוסבים ו-83 מטענים. במשטרה מדגישים כי מדובר באמצעי לחימה שיועדו הן לטרור והן לפשיעה פלילית חמורה, לרבות ירי, גביית דמי חסות וסחר בנשק שמחלחל גם לערי ישראל.

במערכת הביטחון מצביעים על חפיפה ברורה בין עבריינים לגורמי טרור. כל אמצעי לחימה שמוברח כעסקה פלילית עלול להפוך בתוך זמן קצר לכלי רצח. בנובמבר האחרון יצא צה״ל למבצע "חמש אבנים" בצפון השומרון. במסגרת המבצע פעל הצבא במחומש הכפרים טובאס, טמון, פארעה, תיאסיר ועקאבה, תוך התמקדות שיטתית באמל"ח ובגורמים שמביאים אותו לשטח. המבצע כלל איתור מחסני נשק, החרמת אמצעי לחימה, פגיעה בתשתיות ייצור מטענים ומעצר מבוקשים.

במערכת הביטחון מציינים כי החיכוך המתמשך והתחושה שהכוחות נמצאים בכל מקום מובילים גם לירידה בשימוש בנשק חם. ואכן, בחודשים האחרונים נרשמים יותר פיגועי דקירה ודריסה, ללא שימוש בנשק חם, תופעה המעידה גם על פגיעה בזמינות האמל"ח.

חוות דעת חריגה של שב״כ שהוגשה לאחרונה לבית המשפט חיברה באופן ישיר בין הברחות הרחפנים לטרור. שני אקדחים שהוברחו לישראל שימשו לביצוע שני פיגועים קטלניים באוקטובר 2024 בבאר שבע ובכביש 4, שבהם נרצחו שוטרים. בשב"כ מזהירים כי הצפת השוק בנשק בלתי חוקי מנגישה אותו גם לגורמים לאומניים ומקצרת באופן מסוכן את הדרך בין כוונה לביצוע.

פעילות השב"כ ביהודה ושומרון בשנה האחרונה ממחישה היטב את המעבר החד מפלילי לטרור. בחברון ובבית לחם סוכלו תשתיות חמאס רחבות שכללו עשרות פעילים, אימוני ירי, ייצור מטענים ואגירת אמצעי לחימה. נעצרו מחבלים רבים, הוסגרו כלי נשק, נחשפו מסתורים תת-קרקעיים ואף פוענחו פיגועי ירי קשים מהעבר, עדות לכך שנשק שהוברח כעסקה פלילית שימש לבסוף לטרור קטלני.

לתמונה מצטרף גם כתב אישום חמור שהוגש לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. מהאישום עולה כי כבר משנת 2020 נרשמת עלייה עקבית בהיקף ההברחות, ובמקרה שנחשף פעלה חוליית מבריחים מגבול מצרים תוך שימוש ברחפנים, תצפית והאזנה לרשת הקשר הצה״לית. מדובר במעבר ברור מהברחה כלכלית לפעילות בעלת מאפיינים ביטחוניים מובהקים.

לצד ההברחות מעבר לגבול, קיים מקור נוסף להזנת שוק הנשק הבלתי חוקי: גניבות מתוך בסיסי צה"ל והמרחב הצבאי. בצהל מסרבים ת נתונים מדוייקים אך בשנתיים האחרונות דווח הוועדה לביטחון לאומי על כ-200 מקרי גניבה מבסיסים ללא מידע על כמות הנשקים שנגנבו. בשנה האחרונה נרשמה ירידה במספר מקרי הגניבה, אך לאורך השנים נגנבו מצה״ל אלפי כלי נשק, שחלקם לא אותרו מעולם וממשיכים להסתובב חופשי בישראל.

בחודשים האחרונים ננקטים צעדים חריגים, ובהם הכרזות שטח אש, מעצרים מנהליים, סיכולים מהאוויר ואף הרוג בניסיון הברחה. יש שיפור מסוים בתחושת הביטחון ביישובי הדרום, אך גורמי האכיפה מזהירים כי ללא טיפול מערכתי ביטחוני, כלכלי, משפטי ומדיני, מסלול הדמים ימשיך לפעול. לא תמיד ניתן לדעת לאיזו יד יגיע כל נשק, כאשר הציר פתוח, הסכנה חוצה מגזרים, גבולות ואידיגולוגיות.

מדובר צה"ל נמסר כי: "צה"ל רואה בחומרה רבה כל אירוע של גניבת אמצעי לחימה, פועל בנחישות למניעת אירועים אלו ומשקיע משאבים רבים בחיזוק יכולות הסיכול, החקירה הפלילית והפענוח, וכן יכולות ההגנה של המחנות והבסיסים הצבאיים.
קיימים נהלים ברורים לשמירה על ציוד ומענים משמעתיים בהתאם, ובכל מקרה של גניבת אמצעי לחימה נפתחת חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת".

עוד מסרו כי "כוחות הביטחון פועלים למען ועבור ביטחון התושבים ומתייחסים בחומרה לתופעת ההברחות, תוך מעקב הדוק במגוון דרכים ואמצעים ובהם תצפיות, אמצעי איסוף ומודיעין מקדים. כמו כן, הכוחות בשטח פועלים באופן שוטף לסיכול חשודים העוסקים בהברחות".

בצה"ל ציינו כי "בשנה האחרונה ישנה מגמת ירידה בגניבות נשק בזכות מאמצים אלו. גורמי האכיפה של כוחות הביטחון, פועלים על מנת להביא לדין את המעורבים, תוך החמרה בענישה בעבירות מסוג זה. שיתוף הפעולה בין הגופים במאבק זה הוא בעל חשיבות רבה".

סגן השר אלמוג כהן מסר בתגובה: "הברחות האמל״ח הפכו להיות איום מרכזי ואסטרטגי- ולכן בחודשים האחרונים הפעלתי את כל כובד-משקלי ודרשתי להחיל ״שטח צבאי סגור״ במרחב גבול מצרים.
בתור נציגם של תושבי הנגב, אני ער למה שמתרחש, ואנו רואים כי מוקם צבא רדום וסדור באקס טריטוריה, דבר שמדיר שינה מעיני- ואמור להטריד כל אזרח במדינת ישראל, ודאי לנוכח פוסט ה07.10.
הטיפול כעת הוא טיפול שורש, כאשר מטפלים בשני מישורים- גם במבריח וגם במרחב הגבול.

אמשיך להילחם בכל תופעה שתאיים על ילדינו ועל עתידם."