"הולך עכשיו להרוג אתכן": ביהמ"ש הקל בעונש אב אלים המתנדב במשטרה

זה התחיל בנסיעה משפחתית חזרה מאילת והסתיים בילדות שמתחננות על חייהן. אב לשלוש בנות, בן 49, מתנדב במשטרה ונושא נשק כחוק, איים להרוג את אשתו ובנותיו, נהג בפראות וסיכן את חייהן, אך למרות חומרת המעשים, בית המשפט בחר לסטות ממתחם הענישה ולהעדיף מסלול שיקומי.

לפני קצת למעלה משנה, הנאשם, מתנדב במשטרת ישראל ונושא נשק כדין, שב מאילת עם משפחתו בנסיעה ברכב שבמהלכה פרץ ויכוח בין הבנות. האם ביקשה מהן להפסיק "כדי למנוע מהנאשם לאבד שליטה", אולם בתגובה האיץ הנאשם את מהירות הנסיעה וסטה בין נתיבים.

בעת שהאם והבנות צעקו וביקשו ממנו להאט מחשש לחייהן, איים עליהן באומרו: "אני עכשיו הולך להרוג אתכן". אחת הבנות צעקה אז: "אבא אל תהרוג אותנו". כאשר ניסתה האם להרגיעו ותפסה את ידו, דחף אותה והיכה אותה באגרוף בבטנה. בהמשך צעקו הבנות הקטינות: "אל תרביץ לאמא".

"זה הסוף שלכן"

האירוע לא הסתיים בכך. לאחר שהנאשם עצר בשולי הדרך והאם והבנות יצאו מהרכב, הוא המשיך לאיים עליהן ואמר שאם לא ייכנסו חזרה לרכב "זה הסוף שלהן", ואף איים לנתק עמן קשר. עובר אורח שהבחין במתרחש הזעיק את המשטרה. באישום נוסף נקבע כי מספר שבועות קודם לכן, בדירת המשפחה, איים הנאשם על בתו בת ה־16 ואמר לה: "אם תגעי במדיח אני אהרוג אותך", לאחר ששכחה לפנות כלים.

במסגרת הטיעונים לעונש הדגישה המדינה את חומרת המעשים ואת הפגיעה הקשה בערכים המוגנים, תוך שציינה כי מדובר בתיק "חמור ביותר שאין להקל בו ראש". התביעה ביקשה לקבוע מתחם ענישה שנע בין תשעה ל־18 חודשי מאסר בפועל, וביקשה לגזור על הנאשם שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, גם בהתחשב בהודאתו ובהיעדר עבר פלילי.

מנגד, ההגנה הצביעה על הודאת הנאשם כבר בתחילת ההליך, נטילת האחריות והשתלבותו המוקדמת בטיפול למניעת אלימות במשפחה. שירות המבחן ציין כי הנאשם הבין את חומרת מעשיו, הביע חרטה עמוקה, והחל בהליך טיפולי משמעותי, לרבות טיפול רגשי פרטני והשתתפות בקבוצה למניעת אלימות במשפחה.

השופטת ענת יהב קבעה בגזר הדין כי מדובר באירוע חמור של אלימות ואיומים בתוך התא המשפחתי, תוך סיכון ממשי לחיי האם והבנות. היא הדגישה כי “בנותיו והמתלוננת אשר היו אחוזות פחד החלו לבקש על נפשן”, וכי עצם הנהיגה המסוכנת היוותה “אמצעי מדגים משמעותי ומבעית”. עם זאת, בית המשפט קבע כי הנאשם מצוי בעיצומו של הליך שיקומי משמעותי, וכי סיכוייו להשתקם טובים. השופטת הדגישה כי למרות שלא ניתן לבטל את ההרשעה, יש מקום לסטייה לקולא ממתחם הענישה: “לטעמי יש לבכר את הפן השיקומי־טיפולי… מתוך מגמה לתת למשפחה יכולת להתגבר על המשבר ולצמוח ממנו”.

בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם צו מבחן למשך שנה, 200 שעות שירות לתועלת הציבור, קנס בסך 2,000 שקל ופיצוי למתלוננות בסך 3,000 שקל, וכן פסילה על תנאי של שלושה חודשים.