"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העסיק שב"חים במרכז ת"א - ושוחרר עימם בתוך יממה

המשטרה ביקשה להאריך את מעצרם של שלושת הפלשתינים ובעל הפלאפלייה • החשודים הודו: טיפסו על גדר ועברו מחסומים ללא אישור • כך נימקה השופטת את ההחלטה

,עודכן
0השמעה
רחוב בוגרשוב בתל אביב. צילום: יהושע יוסף

המשטרה ביקשה להאריך את מעצרם שלשלושת השוהים הבלתי חוקיים שנתפסו בפלאפל גבאי בתל אביבוגם את מעצרו של בעל המקום, אולם שופטת בית משפט השלום בתל אביב הורתה על שחרור כל החשודים כולל בעל המקום שלגביו קבעה כי עוצמת החשדות נמוכה.

תיעוד מעצר שב"חים ע"י המשטרה // דוברות המשטרה

שלושת החשודים, תושבי יהודה ושומרון, נכנסו לישראל ללא אישורי שהייה ועבודה ונתפסו בזמן שעבדו בעסק. בחקירותיהם הודו כי עברו מחסומים ללא אישור, וחלקם אף טיפסו על הגדר כדי להגיע לתל אביב. אחד מהם מסר כי גזר תעודת זהות ישראלית כחולה שהייתה ברשותו, רק כדי להתקבל לעבודה, ואחרים סיפרו כי הגיעו באמצעות חברת כוח אדם, שגבתה מהם כסף אך לא דרשה הוכחה לזהותם. המשטרה ציינה כי שלושת העובדים שכרו דירה ביפו יחד עם עובדים נוספים.

הסנגורים הציגו תמונה שונה לחלוטין טענו כי מדובר בעבירה יחידה של כניסה לישראל שלא כחוק, ללא כל נסיבה מחמירה. לדבריה, החקירה בעניינם של העובדים הסתיימה, אין ייחוס לעבירות התחזות, והפעולות שנותרו בתיק נוגעות לבירור אחריות המעסיק ולא להם והדגישו כי הם נכנסו לישראל לצורכי פרנסה בלבד ומדובר בצעירים בני 18 ו-20, ללא עבר פלילי, שמצבם הכלכלי קשה עד כדי "רעבים ללחם", וכי לא היה טעם להותירם במעצר כשאין להם עבירה נלווית.

ביחס לבעל העסק טען סנגורו, כי הוא מפעיל את המקום עשרות שנים, מעסיק עובדים רבים, התקשר עם חברת כוח אדם, בדק תעודות זהות והפנה את המשטרה למצלמות האבטחה ומכאן שאין מסוכנות, חשש לשיבוש או להימלטות.

השופטת יעל ענתות קיבלה חלק ניכר מטענות ההגנה. בהחלטתה קבעה כי קיים חשד סביר לביצוע עבירות של כניסה ושהייה בישראל שלא כחוק מצד שלושת העובדים, אך הדגישה כי "החשש העיקרי בעניינם נוגע לחשש מהימלטות מהדין אותו ניתן לאיין באמצעות ערבויות משמעותיות". עוד ציינה כי מעיון ברשימת פעולות החקירה "נראה… שלא קיימות בשלב זה פעולות חשופות לשיבוש הנוגעות לחשודים אלו". בהתאם לכך הורתה על שחרורם בערבות.

באשר לבעל העסק קבעה השופטת כי אמנם קיים חשד סביר להעסקת שב"חים, אך "עוצמת החשד הינה נמוכה", בין היתר נוכח טענתו שהוצגו לו תעודות זהות ישראליות, טענה שמקבלת תימוכין מחומר החקירה, וכן לאור אינדיקציה שההעסקה בוצעה באמצעות חברת כוח אדם המחייבת תעודה ישראלית. לפיכך קבעה כי אין מקום למעצר, והסתפקה בשחרורו בתנאים מגבילים, בהם התחייבות עצמית ואיסור יצירת קשר עם מעורבים בפרשה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר