לכאורה, קשה להאמין שאפשר פשוט להיעלם בישראל. מדינה קטנה, מרושתת מצלמות, עם כוחות חיפוש מתקדמים ותקשורת מיידית. אבל בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת תופעה מטרידה, באיזור שנמצא בין הר מירון לצפת - איזור שקיבל את הכינוי הלא רשמי: "משולש ברמודה הישראלי".
מאז 2019 נעלמו שם חמישה ישראלים, בגילים שונים ובנסיבות שונות, כשגורלם עדיין לא ידוע. מנער בן 16 ועד גבר בן 80. חלקם הגיעו עם רצון להתבודד ולהתנתק, חלקם נראו לאחרונה סמוך לקברי צדיקים, ואחרים, ביניהם המקרה הידוע של היימנוט קסאו בת ה-9, פשוט נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה.
שטחים מתים בלב אזור קדוש
האזור המדובר נחשב לאחד הרוחניים והקדושים בישראל, בזכות קברי הצדיקים שפרוסים בו. הוא ממוקם בלב יער, עם עצים, סבכות, ומערות שסובבים אותו, והשילוב של הדברים - מושך אליו אנשים שהרבה מהפעמים מחפשים להתנתק, ולעיתים מדובר גם באנשי שוליים שאינם בקשר רציף עם משפחתן.
תושבים באזור מעידים כי מדובר בשטח רווי מקומות מסתור, חלקם לא מסומנים, חלקם קשים לגישה. המשטרה ורשות הטבע והגנים מבצעות סריקות קבועות, ואף ננקטו פעולות יזומות לאטימת מנהרות ומחסות, אך למרות זאת, החידות נותרו בעינן.
החיפושים תמיד מגיעים למירון
כמעט כל דיווח על נעדר בישראל, מכל אזור בארץ, מוביל בשלב כלשהו גם לסריקות באזור מירון-צפת. לא משום שיש חוט מקשר ברור, אלא בגלל מאפייני השטח והאוכלוסייה שמגיעה אליו.
מי הם הנעדרים?
נכון להיום, ישנם חמישה שעדיין מוגדרים נעדרים, ונראו לאחרונה באזור. אלו הם משה אליעזר אילוביץ שנעדר מאז מאי 2019 והיה בן 42 בהיעדרו, מוישי קליינמן בן ה-16 שנעדר מאז מרץ 2022, רפאל חיים חדד, בן 60, נעלם בנובמבר 2022, היימנוט קסאו, בת 9, נעדרת מאז פברואר 2024 ו-דוד ישראל פדידה, בן 28, שנעדר מאז אוקטובר 2024.
לצד זאת, יש גם מקרים שמסתיימים אחרת: באפריל 2025 נמצאה ציפורה אלכסנדר, בת 36, לאחר תשעה ימים של נתק באיזור - מקרה שממחיש עד כמה הגבול בין היעלמות מוחלטת למציאה מקרית הוא דק.
המשטרה מסתייגת - אבל הנתונים מדאיגים
במשטרה טוענים כי הכינוי "משולש ברמודה" אינו מוצדק, וכי ריבוי הדיווחים נובע מאופי האוכלוסייה שמגיעה לאזור - אנשים רוחניים, מנותקים, שלעיתים כלל אינם בקשר עם המשפחות שלהם. במקרים רבים, כך נטען, הנעדרים נמצאים אך אינם מעוניינים לשוב לקשר.
המשטרה מתעקשת להחריג את המקרים של היימנוט קסאו ומוישי קליינמן, ומודה בקשיים שהם מביאים איתם ובעובדה שעדיין נותרו ללא פתרון.
מדינה של נעדרים בלי סטטוס
מאז קום המדינה יש בישראל יותר מ־600 נעדרים שגורלם אינו ידוע. הכאב לא נגמר רק בחוסר הוודאות: בישראל אין הגדרה משפטית ברורה למעמד של "נעדר". אין לוח זמנים, אין סטטוס חד-משמעי, ואין זכויות מוסדרות למשפחות.
רבות מהמשפחות מספרות על חיים בין תקווה לאבל, בלי יום שבו אפשר לעצור ולהתאבל באמת. יש שממציאות לעצמן תאריך, כמו יום ההיעלמות, או יום ההולדת, רק כדי שיהיה רגע אחד של סגירה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו